שם המחבר: הנהלת אילמ"א

80 הרצאות חדשניות בכנס השנתי של האגודה ללימודי המזרח התיכון והאסלאם במכללת אחוה מאת גאי שרון ודאיינה בלכר, סטודנטים במסלול למזרח תיכון באוניברסיטת רייכמן ומתנדבים-מתמחים באילמ"א הכנס השנתי של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון ואסלאם (אילמ"א) לשנת 2025 נערך השנה בפעם ה-48, והתקיים במכללה האקדמית אחוה. הכנס הפגיש עשרות רבות של חוקרות וחוקרים ממוסדות אקדמיים שונים ומתחומי ידע מגוונים, לדיון עשיר בסוגיות עכשוויות והיסטוריות במרחב המזרח-תיכוני והאסלאמי. הכנס הורכב מארבעה סבבים שבכל אחד מהם היו שישה פאנלים (בהם כ-80 הרצאות). הנושאים שנדונו בכנס נעו בין העבר הרחוק להווה: זהויות קולקטיביות במזרח התיכון, תהליכי חילון ומודרניזציה, יחסי מגדר במערכות משפט דתיות, השפעות סביבתיות על תנועות אסלאמיות, מחאה בספרות הערבית המודרנית, גיאופוליטיקה עכשווית של ישראל מול האזור ועוד. כמי שהשתתפו כסטודנטים בכנס אנו מעידים שההרצאות היו מרתקות ביותר. למדנו רבות מהפאנל בנושא "זהויות מתהוות ולאומיות מאותגרות במזרח התיכון" בו ארבע דוקטורנטיות הציגו את ממצאי המחקר שלהן בנושאים הבאים: הכדורגל בסעודיה ואיראן במבט השוואתי, היחסים המיוחדים בין קזחסטן – מדינה מוסלמית סונית חילונית במרכז אסיה, לבין אזרבייג'ן – מדינה מוסלמית שיעית חילונית באזור הקווקז, התנגדות השיעית לחיזבאללה בתוך לבנון ובנשים השופטות במערכת המשפט הדתית באיראן בהשוואה למערכת המשפט בבתי הדין הרבניים בישראל. פאנל נוסף בו השתתפנו ולמדנו רבות עסק ב"עיצוב השיח והזהות בתנועות אסלאמיסטיות" ובו הרצאות על תפיסת הדמוקרטיה וזכויות האדם בקרב האחים המוסלמים לאחר ההפיכה במצרים ביולי 2013, בולי החמאס ככלי תעמולה, ויצירת מודל מבוסס AI לאיתור וניטור קהילות סלפיות וירטואליות בבריטניה כמקרה מבחן. הרצאה זו, אשר הועברה על ידי ד"ר אלי אלשייך מאוניברסיטת בר אילן, בלטה בחדשנותה. במהלך ההרצאה ד"ר אלשייך הציג מודל מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי וניטור של קהילות סלפיות וירטואליות בטוויטר. אלשייך פיתח כלי המבחין בין כתיבה סלפית לכתיבה אסלאמית כללית, ודרכו בחן את השיח הסלפי הלא-מיליטנטי בהקשרים של אינטגרציה, אזרחות, עמדות כלפי מוסדות המדינה ועוד. לא פחות מרתק היה פאנל בנושא "על מרדנות וערים מושחתות: התנגדות ושבירת מוסכמות בספרות הערבית המודרנית", בהובלת ד"ר הילה פלד-שפירא מאוניברסיטת אריאל ואוניברסיטת בר-אילן. בפאנל זה, פרופ' בסיליוס בוארדי ניתח את התפתחות השירה הפלסטינית בישראל, שהפכה ממחאה ישירה לביטוי מורכב של זהויות תרבותיות ומגדריות, תוך התמודדות עם תמורות גלובליות ומקומיות. פרידה אלקרינאוי הציגה בערבית את התיאור הדיסטופי של אלג'יר ברומן מולדת מזכוכית מאת יאסמינה צאלח, המשקף את התפוררות החברה האלג'יראית במלחמת האזרחים כביקורת על שחיתות ואלימות. שרון שטרית ששון בחנה קולות נשיים חתרניים בספרות של סופרות ממצרים, אלג'יריה וסוריה, תוך שימוש במושג "האחות של שייקספיר" של וירג'יניה וולף כדי להדגיש את מאבקן להגשמה עצמית במסגרות פטריארכליות. ד"ר רונן זיידל דן בכתיבה החתרנית של הסופר העיראקי טהא חאמד אלשביב תחת משטר צדאם חוסיין, שהשתמש בטכניקות ספרותיות עדינות כדי לבקר את הדיקטטורה. פאנל נוסף שהרשים אותנו עסק בהיסטוריה סביבתית של קרן אפריקה, בהובלת ד"ר חיים קורן מאוניברסיטת רייכמן. אירית בק בחנה את תפקידם של ארגונים אזוריים כמו רשות הפיתוח הבין-ממשלתית והאיחוד האפריקאי בהתמודדות עם משברים סביבתיים ופוליטיים משולבים באתיופיה ובסודאן, תוך הצעת פתרונות למשברי רעב ועקירה המוחמרים על ידי שינויי אקלים. אבישי בן-דרור הציג את כתביו של המהפכן האריתראי עות'מאן צאלח סבי, שקשר בין הנופים הטבעיים והאנושיים של אריתראה לזהות לאומית כחלק מאגן הים האדום. מתן דניאל ניתח כיצד בצורות השפיעו על פעילות ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה, תוך ניצול משברים סביבתיים לערעור הממשל המרכזי, לצד התאמות אסטרטגיות כמו תיקון תשתיות מים כדי לשמר תמיכה ציבורית. פאנל מרכזי נוסף, התמקד בישראל בסביבה משתנה לאחר הסכמי אברהם ומלחמת ה-7 באוקטובר. פרופ' אלי פודה טען כי למרות חששות ראשוניים, אף הסכם נורמליזציה לא בוטל, וישראל עומדת בפני הזדמנויות לחזק קשרים עם מדינות סוניות מתונות, אם כי הסוגיה הפלסטינית ממשיכה להוות מכשול. ד"ר גליה לינדשטראוס ניתחה את השפעתה הגוברת של טורקיה בסוריה שלאחר נפילת אסד, ואת שאיפותיה להפוך לצומת כלכלית ופוליטית בין המפרץ לאירופה. פרופ' און וינקלר הציע להגדיר מחדש את "ביטחון לאומי" כ"ביטחון הלאום", תוך הדגשת הקשר בין זהות, ריבונות והגנה במדיניות הישראלית. פאנל נוסף שבלט בעינינו היה בנושא "היסטוריה עות'מאנית". פרופ' יובל בן-בסט ניתח את תיעוד המושבות היהודיות במפקד העות'מאני של 1905, תוך הצגת תובנות על הדינמיקה הדמוגרפית של התקופה. פרופ' אבנר וישניצר בחן את תפקיד הדמיון בפרקטיקות צופיות בקטאשיות, והראה כיצד מסורות רוחניות עיצבו את התרבות העות'מאנית. פאנל מרתק נוסף, עסק בנרטיבים קוראניים והקשרם לסיפורים תנ"כיים. ד"ר זהר הדרומי-אלוש בחנה הדים עבריים בקוראן, תוך ניתוח השפעות לשוניות על הטקסט האסלאמי. ד"ר יולנדה יבור התמקדה באתוס האסלאמי בסיפור הגר וישמעאל, והדגישה את משמעותו התרבותית והדתית. סאלח עבוד ניתח את התיאור הרב-ממדי של עלי בן אבי טאלב בהיסטוריוגרפיה המוסלמית הקדומה, תוך הצגת מורכבות דמותו כמנהיג וכסמל. פאנל נוסף, התמקד בחיי יהודים בעולם האסלאם. דותן ארד בחן מעברים לשוניים בקהילות יהודיות בתקופה הממלוכית, והראה כיצד שינויים אלו שיקפו תמורות תרבותיות. אלינער ברקת ניתחה דינמיקות בין רבנים לקראים בירושלים הפאטמית, תוך הדגשת המתחים והשיתופי פעולה ביניהם. אלימלך וסטרייך דן בזכויות נישואין של נשים במשפט העברי במרוקו, וחשף את האופן שבו מסורות משפטיות התאימו עצמן למציאות חברתית משתנה. פאנל משמעותי נוסף, "הבדווים בישראל ובמרחב", הוקדש לזכרו של ד"ר יצחק (קלינטון) ביילי, חוקר מוביל של התרבות הבדווית בסיני ובנגב, והונחה על ידי פרופ' מוחמד סואעד מהמכללה האקדמית גליל מערבי. המושב כלל ארבע הרצאות שדנו בהיבטים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים של החברה הבדווית בארץ ישראל ובמזרח התיכון. פרופ' יואב אלון מאוניברסיטת תל אביב בחן את השבטיות הפלסטינית בירדן, תוך ניתוח ספרות שבטית שמשקפת את הוויכוח על מקומם של פלסטינים בלאומיות הירדנית, ומדגיש כיצד פלסטינים משתמשים בספרות זו כדי לתבוע הכרה בזהותם השבטית והלאומית. פרופ' מוחמד סואעד דן ביחסים בין הבדווים לשלטונות העות'מאניים בארץ ישראל בסוף התקופה העות'מאנית, תוך בחינת רפורמות כמו חוק הקרקעות ופיתוח תשתיות שהשפיעו על כוחם הכלכלי והפוליטי של הבדווים. אלי עצמון, חוקר עצמאי ויועץ לרשויות מקומיות בדוויות בנגב, ניתח את האתגרים של הבדווים בנגב, תוך השוואת המלצות ועדת גולדברג (2007) לתוכנית "המיקודים" של השר שקלי, והדגיש את המחלוקות סביב בעלות על קרקע ואת מדיניות האכיפה והריסת בתים. ד"ר איריס פרוכטר-רונן ממכללת אורנים התמקדה בשירה נבטית במדינות המפרץ, תוך בחינת תפקידה ככלי לבניית זהות לאומית ושימור מורשת תרבותית במסגרת "קיימות תרבותית", לצד מגבלותיה כביטוי ביקורתי במסגרות פוליטיות מסורתיות. בשנה מורכבת זו הכנס השנתי של אילמ"א עסק גם באירועים האחרונים באזורנו כגון המלחמה הקשה אשר פוקדת את המדינה. הפאנל הבא שנרחיב עליו בחן את השפעתם של חלק מאירועי המלחמה על השינויים הגיאופוליטיים במזרח התיכון, תוך ניתוח של המערכה בצפון נגד חיזבאללה והניסיון להבין איך תוך שלושה חודשים בלבד נחלש דרמטית אחד מארגוני