הרלוונטיות של אל-קאעדה והג’האד העולמי בימינו – ניתוח תמציתי של מגזין “Inspire”והניסיונות לגייס ולהניע מוסלמים במערב לביצוע פיגועים אריאל קוך[1] ישנם שני סממנים בולטים ומרכזיים להישרדותו של ארגון אל-קאעדה ולתפוצתה של תיאוריית הג’האד העולמי, המניעה את הקבוצות האסלאמיות המזוהות רעיונית עם אל-קאעדה ופועלות ברחבי העולם מאז ספטמבר 2001 ועד היום. שני סממנים אלו מזכירים לנו …
אריאל קוך: הרלוונטיות של אל-קאעדה והג’האד העולמי בימינו לקריאה »
בימינו, מטבע – שטר או מעה – יכול להיות הֵילָך חוקי רק אם הונפק ע”י רשות ממשלתית, הוא נושא עריך (‘5 לירות’, למשל, או אף רק ‘5’),[1] ויש בו התאריך. המסורת האיסלאמית רואה במטבע (sikke), יחד עם התפילה עם שמו של השליט ביום שישי (hutbe), שני סמלי השלטון.[2] גם בארצות לא איסלאמיות משמשים המטבעות והשטרות …
במשך שנים הסתכמה נקודת המוצא של ההיסטוריה של משפחתי במשפט “בשנת 1952 עלו סבי וסבתי ממקנאס שבמרוקו לישראל”, כאילו דבר לא היה קיים קודם לכן. במשך שנים הייתה נקודת התחלה זו בלתי מעורערת בעיני, מובנת מאליה. לא חשבתי להטיל בה ספק או לנסות לגלות את מה שמעבר לה. לא זכיתי ללמוד בבית הספר על ההיסטוריה …
עינת לוי: רשמי מסע אל ההיסטוריה הנשכחת של יהדות מרוקו לקריאה »
לפני שלושה שבועות העבירה הממשלה הטורקית לממשלת מצרים 500 מיליון דולר כמחציתו השנייה של מענק סיוע בסך מיליארד דולר, המצטרף לכמה מענקים קודמים. הסיוע הועבר מיד לאחר ביקורו של ארדואן במצרים בראש משלחת גדולה מאד של אנשי עסקים וכלכלה. יש להניח שהכסף הזה, כשאר הכספים שהשקיעה טורקיה בידידתה, יישאב לתוך החור השחור הענק הקרוי מצרים. …
אחד מצעדיו הראשונים של הסוציאליסט פרנסואה הולנד לשיפור היחסים של צרפת עם טורקיה, היה ביטול החוק מעידן סרקוזי בדבר הרשעת אדם אשר יכחיש את השואה הארמנית. למעשה, הולנד מגלה הסכמה עקרונית לקבלת טורקיה לאיחוד האירופי ▪ ▪ ▪ אחד מיעדיה העיקריים של מפלגת הצדק והפיתוח לאחר עלייתה לשלטון בשנת 2002, היה צירופה של טורקיה לשורות …
יניב אברהם: עכשיו כשהשריף איננו – על יחסי צרפת וטורקיה לקריאה »
עבור אובמה, טורקיה מגשרת בין מזרח למערב לא רק בהיבטים הכלכליים והתרבותיים, אלא גם בהיבט המדיני. אך ארה”ב של אובמה לא הצליחה לפענח את מדיניות החוץ של טורקיה באופן מלא, ובהתאם לכך קיימת חשדנות כלפיה ▪ ▪ ▪ בשבוע שעבר הגיעה לקיצה מערכת הבחירות בארצות הברית, אשר בסופה ברק אובמה זכה לקבל את מושכות השלטון …
יניב אברהם: אובמה וארדואן – אותו המקום, אותו הסיפור? לקריאה »
תפיסת האיום בישראל ביחס לסוגיית הגרעין האיראני התגבשה לכדי קונספציה איתנה. רוב הדיונים מתנהלים על התקיפה לכשתבוא, על עיתויה והשותפים לה, על השלכותיה ואף על מספר ההרוגים הישראלים הצפוי בעקבותיה. אולם המניעים המדריכים את חתירתה של איראן להשיג נשק גרעיני נתונים לפרשנויות שונות, הנעדרות מהשיח הישראלי. כתוצאה מכך, החלופות להתמודדות עם האתגר הולכות ומצטמצמות לכדי …
עינת לוי – ללמוד מנסיון העבר: בין מלחמת סיני לגרעין האיראני לקריאה »
לביקורו של אמיר קטר, השייח’ חאמד בן חליפה אל ת’אני, ברצועת עזה (23.10.2012) ישנה משמעות עמוקה, שלא זכתה להתייחסות תקשורתית הולמת. כמה מילים על דמותו של האמיר: האמיר נמנה על משפחת אל ת’אני השולטת בקטאר עוד מיום הפיכתה למדינה עצמאית, ואף קודם לכן ותולדותיה של המשפחה שזורים באופן מובהק בתולדות המדינה הקטארית. עושרה העצום של …
התמורות שחלו בהיסטוריה היהודית מסוף המאה ה-19 ובמהלך ארבעת העשורים הראשונים של המאה ה-20, הובילו להקמת מדינת ישראל. החלטתו של דוד בן גוריון להכריז על הקמת מדינת ישראל, הובילה להכרזת מלחמה על ידי מנהיגי מדינות ערב, שהתנגדו להכרזה וראו במדינה היהודית נטע זר במזרח התיכון הערבי. מנהיגי ערב ניצלו את דרישת ההנהגה הפלסטינית לסייע לה …
חנוך באזוב: מעורבותם והתנערותם של הממשלים הערביים מסוגיית גירוש היהודים מארצותיהם לקריאה »
באחת מהאנתולוגיות בספרות, לתלמידי התיכון, מצאתי את הסיפור “תחרות שחייה” של בנימין תמוז, שפורסם לפני כחמישים שנה. שוב התרשמתי מיכולתו של מספר, המעורה בקורות תקופתו, ליצור אמירה משמעותית ומעוררת מחשבה בלי תילי התילים של הערות השוליים שההיסטוריונים נזקקים להן. הסיפור הוא אכן יצירה ספרותית, אך מרכיביו פותחים בפנינו “חלונות” שבהם ניתן להשקיף אל העבר ואולי …
ישראל בן-דור: הסיפור “תחרות שחיה” לבנימין תמוז – פרשנות היסטורית לקריאה »
