האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א)
The Middle East & Islamic Studies Association of Israel (MEISAI)
الجمعية الاسرائيلية لدراسات الشرق الأوسط والإسلام
הירשמו לעדכונים
חדשות ועדכונים
הכנס השנתי ה-48 של אילמ"א
80 הרצאות חדשניות בכנס השנתי של האגודה ללימודי המזרח התיכון והאסלאם במכללת אחוה
מאת גאי שרון ודאיינה בלכר, סטודנטים במסלול למזרח תיכון באוניברסיטת רייכמן ומתנדבים-מתמחים באילמ"א
הכנס השנתי של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון ואסלאם (אילמ"א) לשנת 2025 נערך השנה בפעם ה-48, והתקיים במכללה האקדמית אחוה. הכנס הפגיש עשרות רבות של חוקרות וחוקרים ממוסדות אקדמיים שונים ומתחומי ידע מגוונים, לדיון עשיר בסוגיות עכשוויות והיסטוריות במרחב המזרח-תיכוני והאסלאמי. הכנס הורכב מארבעה סבבים שבכל אחד מהם היו שישה פאנלים (בהם כ-80 הרצאות).
הנושאים שנדונו בכנס נעו בין העבר הרחוק להווה: זהויות קולקטיביות במזרח התיכון, תהליכי חילון ומודרניזציה, יחסי מגדר במערכות משפט דתיות, השפעות סביבתיות על תנועות אסלאמיות, מחאה בספרות הערבית המודרנית, גיאופוליטיקה עכשווית של ישראל מול האזור ועוד.
כמי שהשתתפו כסטודנטים בכנס אנו מעידים שההרצאות היו מרתקות ביותר. למדנו רבות מהפאנל בנושא "זהויות מתהוות ולאומיות מאותגרות במזרח התיכון" בו ארבע דוקטורנטיות הציגו את ממצאי המחקר שלהן בנושאים הבאים: הכדורגל בסעודיה ואיראן במבט השוואתי, היחסים המיוחדים בין קזחסטן – מדינה מוסלמית סונית חילונית במרכז אסיה, לבין אזרבייג'ן – מדינה מוסלמית שיעית חילונית באזור הקווקז, התנגדות השיעית לחיזבאללה בתוך לבנון ובנשים השופטות במערכת המשפט הדתית באיראן בהשוואה למערכת המשפט בבתי הדין הרבניים בישראל.
פאנל נוסף בו השתתפנו ולמדנו רבות עסק ב"עיצוב השיח והזהות בתנועות אסלאמיסטיות" ובו הרצאות על תפיסת הדמוקרטיה וזכויות האדם בקרב האחים המוסלמים לאחר ההפיכה במצרים ביולי 2013, בולי החמאס ככלי תעמולה, ויצירת מודל מבוסס AI לאיתור וניטור קהילות סלפיות וירטואליות בבריטניה כמקרה מבחן. הרצאה זו, אשר הועברה על ידי ד"ר אלי אלשייך מאוניברסיטת בר אילן, בלטה בחדשנותה. במהלך ההרצאה ד"ר אלשייך הציג מודל מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי וניטור של קהילות סלפיות וירטואליות בטוויטר. אלשייך פיתח כלי המבחין בין כתיבה סלפית לכתיבה אסלאמית כללית, ודרכו בחן את השיח הסלפי הלא-מיליטנטי בהקשרים של אינטגרציה, אזרחות, עמדות כלפי מוסדות המדינה ועוד.
לא פחות מרתק היה פאנל בנושא "על מרדנות וערים מושחתות: התנגדות ושבירת מוסכמות בספרות הערבית המודרנית", בהובלת ד"ר הילה פלד-שפירא מאוניברסיטת אריאל ואוניברסיטת בר-אילן. בפאנל זה, פרופ' בסיליוס בוארדי ניתח את התפתחות השירה הפלסטינית בישראל, שהפכה ממחאה ישירה לביטוי מורכב של זהויות תרבותיות ומגדריות, תוך התמודדות עם תמורות גלובליות ומקומיות. פרידה אלקרינאוי הציגה בערבית את התיאור הדיסטופי של אלג'יר ברומן מולדת מזכוכית מאת יאסמינה צאלח, המשקף את התפוררות החברה האלג'יראית במלחמת האזרחים כביקורת על שחיתות ואלימות. שרון שטרית ששון בחנה קולות נשיים חתרניים בספרות של סופרות ממצרים, אלג'יריה וסוריה, תוך שימוש במושג "האחות של שייקספיר" של וירג'יניה וולף כדי להדגיש את מאבקן להגשמה עצמית במסגרות פטריארכליות. ד"ר רונן זיידל דן בכתיבה החתרנית של הסופר העיראקי טהא חאמד אלשביב תחת משטר צדאם חוסיין, שהשתמש בטכניקות ספרותיות עדינות כדי לבקר את הדיקטטורה.
פאנל נוסף שהרשים אותנו עסק בהיסטוריה סביבתית של קרן אפריקה, בהובלת ד"ר חיים קורן מאוניברסיטת רייכמן. אירית בק בחנה את תפקידם של ארגונים אזוריים כמו רשות הפיתוח הבין-ממשלתית והאיחוד האפריקאי בהתמודדות עם משברים סביבתיים ופוליטיים משולבים באתיופיה ובסודאן, תוך הצעת פתרונות למשברי רעב ועקירה המוחמרים על ידי שינויי אקלים. אבישי בן-דרור הציג את כתביו של המהפכן האריתראי עות'מאן צאלח סבי, שקשר בין הנופים הטבעיים והאנושיים של אריתראה לזהות לאומית כחלק מאגן הים האדום. מתן דניאל ניתח כיצד בצורות השפיעו על פעילות ארגון הטרור אל-שבאב בסומליה, תוך ניצול משברים סביבתיים לערעור הממשל המרכזי, לצד התאמות אסטרטגיות כמו תיקון תשתיות מים כדי לשמר תמיכה ציבורית.
פאנל מרכזי נוסף, התמקד בישראל בסביבה משתנה לאחר הסכמי אברהם ומלחמת ה-7 באוקטובר. פרופ' אלי פודה טען כי למרות חששות ראשוניים, אף הסכם נורמליזציה לא בוטל, וישראל עומדת בפני הזדמנויות לחזק קשרים עם מדינות סוניות מתונות, אם כי הסוגיה הפלסטינית ממשיכה להוות מכשול. ד"ר גליה לינדשטראוס ניתחה את השפעתה הגוברת של טורקיה בסוריה שלאחר נפילת אסד, ואת שאיפותיה להפוך לצומת כלכלית ופוליטית בין המפרץ לאירופה. פרופ' און וינקלר הציע להגדיר מחדש את "ביטחון לאומי" כ"ביטחון הלאום", תוך הדגשת הקשר בין זהות, ריבונות והגנה במדיניות הישראלית.
פאנל נוסף שבלט בעינינו היה בנושא "היסטוריה עות'מאנית". פרופ' יובל בן-בסט ניתח את תיעוד המושבות היהודיות במפקד העות'מאני של 1905, תוך הצגת תובנות על הדינמיקה הדמוגרפית של התקופה. פרופ' אבנר וישניצר בחן את תפקיד הדמיון בפרקטיקות צופיות בקטאשיות, והראה כיצד מסורות רוחניות עיצבו את התרבות העות'מאנית.
פאנל מרתק נוסף, עסק בנרטיבים קוראניים והקשרם לסיפורים תנ"כיים. ד"ר זהר הדרומי-אלוש בחנה הדים עבריים בקוראן, תוך ניתוח השפעות לשוניות על הטקסט האסלאמי. ד"ר יולנדה יבור התמקדה באתוס האסלאמי בסיפור הגר וישמעאל, והדגישה את משמעותו התרבותית והדתית. סאלח עבוד ניתח את התיאור הרב-ממדי של עלי בן אבי טאלב בהיסטוריוגרפיה המוסלמית הקדומה, תוך הצגת מורכבות דמותו כמנהיג וכסמל.
פאנל נוסף, התמקד בחיי יהודים בעולם האסלאם. דותן ארד בחן מעברים לשוניים בקהילות יהודיות בתקופה הממלוכית, והראה כיצד שינויים אלו שיקפו תמורות תרבותיות. אלינער ברקת ניתחה דינמיקות בין רבנים לקראים בירושלים הפאטמית, תוך הדגשת המתחים והשיתופי פעולה ביניהם. אלימלך וסטרייך דן בזכויות נישואין של נשים במשפט העברי במרוקו, וחשף את האופן שבו מסורות משפטיות התאימו עצמן למציאות חברתית משתנה.
פאנל משמעותי נוסף, "הבדווים בישראל ובמרחב", הוקדש לזכרו של ד"ר יצחק (קלינטון) ביילי, חוקר מוביל של התרבות הבדווית בסיני ובנגב, והונחה על ידי פרופ' מוחמד סואעד מהמכללה האקדמית גליל מערבי. המושב כלל ארבע הרצאות שדנו בהיבטים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים של החברה הבדווית בארץ ישראל ובמזרח התיכון. פרופ' יואב אלון מאוניברסיטת תל אביב בחן את השבטיות הפלסטינית בירדן, תוך ניתוח ספרות שבטית שמשקפת את הוויכוח על מקומם של פלסטינים בלאומיות הירדנית, ומדגיש כיצד פלסטינים משתמשים בספרות זו כדי לתבוע הכרה בזהותם השבטית והלאומית. פרופ' מוחמד סואעד דן ביחסים בין הבדווים לשלטונות העות'מאניים בארץ ישראל בסוף התקופה העות'מאנית, תוך בחינת רפורמות כמו חוק הקרקעות ופיתוח תשתיות שהשפיעו על כוחם הכלכלי והפוליטי של הבדווים. אלי עצמון, חוקר עצמאי ויועץ לרשויות מקומיות בדוויות בנגב, ניתח את האתגרים של הבדווים בנגב, תוך השוואת המלצות ועדת גולדברג (2007) לתוכנית "המיקודים" של השר שקלי, והדגיש את המחלוקות סביב בעלות על קרקע ואת מדיניות האכיפה והריסת בתים. ד"ר איריס פרוכטר-רונן ממכללת אורנים התמקדה בשירה נבטית במדינות המפרץ, תוך בחינת תפקידה ככלי לבניית זהות לאומית ושימור מורשת תרבותית במסגרת "קיימות תרבותית", לצד מגבלותיה כביטוי ביקורתי במסגרות פוליטיות מסורתיות.
בשנה מורכבת זו הכנס השנתי של אילמ"א עסק גם באירועים האחרונים באזורנו כגון המלחמה הקשה אשר פוקדת את המדינה. הפאנל הבא שנרחיב עליו בחן את השפעתם של חלק מאירועי המלחמה על השינויים הגיאופוליטיים במזרח התיכון, תוך ניתוח של המערכה בצפון נגד חיזבאללה והניסיון להבין איך תוך שלושה חודשים בלבד נחלש דרמטית אחד מארגוני הטרור האכזריים שידעה מדינת ישראל. הפאנל הורכב מארבעה מרצים, פרופסור משה מעוז מהאוניברסיטה העברית בירושלים, איתן ישי מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומכון מיתווים, ד"ר יוגב אלבז ממרכז משה דיין ואוניברסיטת תל אביב, וד"ר עידו יעל ממרכז משה דיין ואוניברסיטת תל אביב.
ההרצה הראשונה אותה העביר ד"ר יוגב אלבז התמקדה במשבר ביחסי ישראל–חיזבאללה בשנים 2013–2024. ההרצאה נפתחה בתיאור רגע מכונן בספטמבר 2024, מבצע "סדר חדש" בו חיל האוויר תקף ברובע הדאחייה בביירות את המפקדה של חיזבאללה בפעולה שגרמה למותו של מזכ"ל הארגון חסן נצראללה, וגרר תגובת שרשרת דרמטית בזירה הצבאית והאזורית. אלבז תיאר כיצד התפשטות הכאוס, ההסתלקות הפתאומית של מנהיג חיזבאללה והפלישה הישראלית לשטח לבנון – טרפו את כללי המשחק. באמצעות ניתוח היסטורי ופוליטי, בחן אלבז את התמורות שחלו בגישת חיזבאללה כלפי ישראל, ואת הסיבות שהובילו לשימור הסטטוס-קוו מול ישראל במשך למעלה מעשור. עוד הוא הצביע על הגורמים שתרמו לשבר: התחזקות הזרם הדתי הרדיקלי, דילמות פנימיות בלבנון, והמעורבות האיראנית שמעליה מרחפת חתרנות אזורית. ההרצאה הציעה גם מבט לעתיד, תוך שאלה פתוחה: האם אנו עומדים בפני עידן חדש של עימות ישיר, או שמא מדובר בהתלקחות רגעית שתחלוף?
ההרצאה השנייה אותה העביר איתן ישי עסקה גם היא בזירה הלבנונית והיוותה מעין המשך להרצאתו של ד"ר אלבז בנושא חיזבאללה והאירועים האחרונים במלחמה, אך כאן הייתה התמקדות בניתוח האידיאולוגי ־ זהותי של חיזבאללה – מהשבר בין התנועה השיעית הלאומית דתית לבין השאיפות המיליטריסטיות של ארגון ג'יהאדיסטי – פרוקסי איראני. נוכח אירועי המלחמה הנוכחית, הרצאה זו עסקה בשאלה: כיצד הארגון, שבעבר ייצג תנועה שיעית דתית עם שורשים לאומיים, ניצב כיום בקרע פנימי עמוק בין אידיאולוגיה אותנטית להתמסרות מוחלטת לאינטרסים האזוריים של איראן. באמצעות כלים תיאורטיים של מישל פוקו על שליטה ודיכוי, הציג ישי את חיזבאללה כנתון במתח בין נאמנות דתית – חברתית לקהילות השיעיות בלבנון לבין תפקודו הדה – ריבוני כשליח ג'יהאדיסטי בזירה האזורית. ההרצאה הדגישה כי המשבר הנוכחי אינו רק צבאי, אלא רעיוני וערכי, ועשוי להכתיב את עתיד הארגון ויכולתו לשמר לגיטימציה בלבנון ובקרב הציבור השיעי.
לאחר ששמענו את חלקו הראשון של פאנל זה בנושא ישראל – חיזבאללה במהלך המלחמה הנוכחית, שתי ההרצאות הבאות עסקו גם הן באירועים אחרונים אשר פקדו את אזורנו אך הפעם בשכנה סוריה. ההרצאה השלישית של פרופסור משה מעוז סיפקה הסבר מעניין על מאבקם של "האחים המוסלמים" במשטר הבעת' הסורי, בהשוואה לארגון הסוני הרדיקלי היאת תחריר א-שאם, שפעל באופן עצמאי נגד המשטר בשנים האחרונות. מעוז בחן את גל המרידות שהחלו בשנות השישים – ועד לניסיונות להפיל את שלטון הבעת' גם בשנת 2024, תוך שימת דגש על הדמיון והשוני בין שתי התנועות: הן מבחינה אידיאולוגית והן ברמה הטקטית והחברתית. ההרצאה הציעה פרספקטיבה היסטורית על הקשרים בין תנועות סוניות אופוזיציוניות למשטר הסורי, והשלכות אפשריות עבור מדינות האזור, כולל ישראל, במקרה של קריסת המשטר בדמשק.
ההרצאה החותמת בפאנל ניתנה על ידי ד"ר עידו יהל שהתמקד במאבק על דמותה העתידית של סוריה לאחר שלטון אסד. יהל בחן את הכוחות השונים המתמודדים על ההגמוניה בסוריה – כולל קבוצות אסלאמיסטיות, כורדים, בדלנים, דרוזים ואפילו פלגים סוניים חילוניים. תוך ניתוח של האינטרסים של כל צד, הוא טען כי תוצאות ההפיכה אינן טמונות רק בשאלה מי יחליף את המשטר בדמשק – אלא גם בשאלה איזו סוריה תיווצר: סוריה ריכוזית תחת שלטון ג'יהאדיסטי, או שמא פדרציה חלשה ומבוזרת שתשפיע על מבנה האזור כולו. יהל הדגיש את השפעתה של ישראל על המאזן החדש, ואת הצורך בהיערכות אסטרטגית נוכח תרחיש של קריסת המשטר הקיים ועליית גורמים עוינים סמוך לגבולה הצפוני.
הפאנל כולו הציע מבט רחב, רווי רבדים, על השינויים הדרמטיים בגבול הצפוני של ישראל בעשור האחרון – תוך שילוב בין ניתוח צבאי – אסטרטגי לבין עיסוק בזהות, אידיאולוגיה, דת ופוליטיקה אזורית. ארבעת המרצים בחנו כיצד קריסת דמויות שלטון, כמו חסן נסראללה ובשאר אל-אסד, עלולה להוביל לשינויים מרחיקי לכת במבנה הארגוני והחברתי של חיזבאללה וסוריה כאחת. מניתוח המאבק בתוך חיזבאללה בין ייעודו ההתנגדותי לזהותו השיעית, דרך השוואות היסטוריות בין ארגוני אופוזיציה אסלאמיים בסוריה, ועד לתרחישים של קריסת המשטר והתהוות גושים אתניים – הפאנל הדגיש את העמימות והסכנות שבמצב הנוכחי, אך גם את ההזדמנויות לפעולה מדינית מחושבת.
במהלך הכנס התקיים טקס מרגש באודיטוריום המרכזי, במעמד סגן נשיאת המכללה האקדמית אחוה ונשיא אילמא פרופ' יצחק רייטר. לאחר דברי פתיחה, נערך טקס הענקת אותות יקירי אילמא לפרופ' שרה סבירי, פרופ' בנימין אברהמוב ופרופ' אשר ססר, וכן הוענק אות מיוחד לפרופ' יוסף דנה על תרומתו לקידום הנחלת השפה הערבית. נוסף על כך הוענק אות מיוחד על ידי הוועד המנהל לאיתן ישי שניהל את האגודה באופן מופתי במהלך חמש השנים האחרונות. לבסוף, הוענקו פרסי אילמא לעבודות מ"א ודוקטורט מצטיינות. המושב נחתם על ידי הצגת ההתפתחויות האחרונות בכתב העת האקדמי "המזרח החדש", מפי העורך-שותף פרופ' גד גילבר
הכנס שיקף את רוח ההתחדשות והעומק האקדמי של תחום לימודי המזרח התיכון בישראל, והבליט את תרומתם של חוקרות וחוקרים צעירים וותיקים כאחד להבנת המרחב בו אנו חיים.
יום הכנס נחתם בתחושת סיפוק והשראה. לאורך כל היום נשמעו קולות מגוונים, נשזרו רעיונות מעולמות מחקר שונים ונפרסו תובנות מעמיקות על ההווה והעבר של המזרח התיכון. אנו מבקשים להודות לפרופ׳ יצחק רייטר, נשיא אילמ"א ולחברי הוועד המנהל של האגודה המורכב מנציגי כלל המוסדות השותפים באילמ"א, על פועלם לקידום הפעילות של קהילת חוקרי האסלאם, הערבית והמזרח התיכון, ולמכללת אחוה, על האירוח המכובד ועל הארגון המופתי. תודה מיוחדת מוקדשת לכל המרצות והמרצים – על הרצאות מעוררות מחשבה, על רוח הסקרנות ועל המחויבות לדיון ציבורי מושכל. כנס אילמ"א ה-48 היה לא רק חגיגה אקדמית, אלא גם עדות חיה לחשיבותו המתמשכת של חקר האזור בשעה מורכבת זו.
פרופ' עמנואל סיון ז"ל
אילמ"א מודיעה בצער רב על פטירתו של יקיר האגודה, פרופ' עמנואל סיון, אשר הלך לעולמו ביום שישי האחרון והוא בן 86.
פרופ' מאיר חטינה כתב דברי הספד לזכרו של פרופ' סיון ז"ל, אותם ניתן לקרוא בקישור הבא.
המשפחה תשב שבעה בבית משפחת לב – רחוב החלוץ 57, ירושלים, בימים רביעי-חמישי הקרובים, 22.8-21.8, בין השעות 13:00-10:00 ו-19:00-16:00, וכן ביום שישי, 23.8, בין השעות 14:00-10:00.
יהי זכרו ברוך.
כנס המלחמה בעזה והמזה"ת (30.7)
החוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת תל אביב יקיים כנס סוף שנה בנושא "המלחמה בעזה והמזרח התיכון: היסטוריה עכשווית".
הכנס יתקיים ביום ג' (30.7.24) החל מהשעה 13:45 בבניין רוזנברג, חדר 003 – בניין גילמן.
לצפייה בתוכנית הכנס לחצו כאן.
מפגש פורום בר (14.6)
אנו שמחים להזמינכם למפגש השלישי של פורום בר לשנת תשפ"ד. המפגש בנושא "בין דמיון לארכיון: כמה מילים על ספרות והיסטוריה" יארח את פרופ' אבנר וישניצר (אוניברסיטת תל אביב) שידבר לרגל יציאת ספרו החדש "סדר חדש: רומן עוסמאני". פרופ' הלל כהן (האוניברסיטה העברית בירושלים) ישמש מגיב לדבריו.
המפגש יתקיים ביום שישי, 14.6, בין השעות 11:30-10:00.
ההזמנה למפגש זמינה בקישור הבא. אל הקישור לזום ניתן להגיע גם בלחיצה כאן
ביטאון "רוח מזרחית" מחדש את פעילותו!
שלום רב,
אנו שמחים ונרגשים להציג בפניכם את גיליון מס' 15 של "רוח מזרחית", הביטאון המקוון מבית אילמ"א, וזאת לאחר הפסקה בת 13 שנים!
"רוח מזרחית" הוא כתב עת מקוון העוסק בלימודי המזרח התיכון, האסלאם והתרבות הערבית, וכולל מאמרים ומדורים בנושאים שונים. את כתב העת ייסד אסף דוד והגיליון האחרון נערך בידי עידן בריר. ביסודו, מבקש הביטאון להוות זירה פתוחה להחלפת רעיונות ולהרחבת הדעת בתחומים שלא אחת נופלים לתחום סמי-אקדמי, ולא בהכרח זוכים לתשומת הלב לה הם ראויים.
הגיליון הנוכחי מורכב מארבעה חלקים שונים, ובהם מדור המוקדש לרשימות בנושאי היסטוריה, חברה ותרבות, וכן מדור מיוחד המוקדש למאורעות ה-7 באוקטובר ולהשלכותיהם על המדינה והחברה בישראל. מדור נוסף מוקדש להוקרת פרסומיהם של כמה מחברי אילמ"א, כולל ריאיון מיוחד עם פרופ' מנחם מילסון.
אנו מבקשים להודות לכל מי שלקח חלק ותרם להחייאתו של מפעל יפה וחשוב זה ולהפקתו של גיליון מרשים שאם נודה על האמת עולה על כל ציפיותינו הראשוניות. בראש ובראשונה נודה לעורכי "רוח מזרחית", רועי שלומי ומיקי לוזון, שלקחו על עצמם את מלאכת העריכה, וזאת תוך מסירות והשקעה שאינן מובנות מאליהן כלל וכלל.
תודתנו נתונה גם לכל מי שכתב ותרם, מי שקרא, הציע וייעץ – וישנם רבים כאלה.
אנו מביאים בפניכם את גיליון מס' 15 של "רוח מזרחית" אשר זמין לצפייה חופשית בקישור הבא.
הגיליון פתוח לצפייה עבור כולם – חברים באילמ"א וגם כאלה שאינם, או שתוקף חברותם פג. אנו קוראים לכן ולכם להצטרף לאילמ"א ולקחת חלק בפעילותה ובתרומתה ללימודי המזרח התיכון, דת האסלאם והשפה הערבית בישראל. תשלום דמי החברות באילמ"א מהווה הבסיס שמאפשר את המשך פעילותה וקיומה.
שיח מומחים בנושא יחסי סעודיה, ישראל והפלסטינים (29.2)
אנו שמחים להזמינכם לשיח מומחים מטעם אילמ"א ופורום היום שאחרי המלחמה בנושא "יחסי סעודיה, ישראל והפלסטינים".
בשיח יקחו חלק ד"ר יואל גוז'נסקי, ד"ר מורן זגה, מר אילן זלאיט, ד"ר מיכל יערי, פרופ' אלי פודה, מר אשר פרדמן וד"ר ברנדון פרידמן. מנחי האירוע הם פרופ' יצחק רייטר וד"ר רונית לוין-שנור.
הדיון ייסוב סביב סוגיית האינטרסים הלאומיים והאזוריים של ערב הסעודית, התנאים לנורמליזציה עם ישראל וההיתכנות לה.
המפגש יתקיים ביום חמישי הקרוב, 29.2, החל מהשעה 20:00. האירוע יתקיים בזום ויועבר בשידור ישיר ביוטיוב.
לצפייה בהזמנה למפגש לחצו כאן. אנא שימו לב שהשתתפות באירוע דורשת הרשמה מראש בקישור הבא.
להצטרפות לקבוצת הווטאספ של פורום היום שאחרי המלחמה – בקישור הבא.
נשמח לראותכן/ם!
מפגש פורום בר (23.2)
המפגש השני של פורום בר לשנת תשפ"ד יתקיים ביום שישי, 23.2, בין השעות 11:30-10:00 בזום.
המפגש יוקדש לדיון בנושא "מבטים חדשים על חזבאללה ולבנון: בין דת, עדתיות ולאומיות" וידברו בו ד"ר עבד כנאענה (אוניברסיטת תל אביב), ד"ר יוסרי ח'יזראן (המרכז האקדמי שלם) ומר איתן ישי (האוניברסיטה העברית בירושלים). פרופ' משה מעוז (האוניברסיטה העברית בירושלים) ישמש מגיב לדבריהם.
ההזמנה עם פרטי המפגש המלאים זמינה בקישור הבא.
הקישור לזום נמצא גם כאן
נשמח לראותכן/ם!
מפגש פורום בר (5.1)
אנו שמחים להזמינכם למפגש הראשון של פורום בר לשנת תשפ"ד.
המפגש יוקדש לדיון בסוגייית "החות'ים בתימן: הדרך לצנעא ולריאד" והוא יתקיים ביום ו', 5.1, בין השעות 11:30-10:00 בזום.
ענבל נסים-לובטון (האוניברסיטה הפתוחה) תשמש הדוברת במפגש, ונחום שילה (מרכז דיין, אוניברסיטת תל אביב) ישמש המגיב.
לצפייה בהזמנה למפגש ולקישור הזום לחצו כאן.
נשמח לראותכן/ם!
שיח מומחים – עיראק לפני ואחרי דאעש (26.12)
אילמ"א ופורום היום שאחרי המלחמה יקיימו שיח מומחים בנושא "עיראק אחרי הפלת צדאם חוסיין ועליית דאעש – לקחים לרצועת עזה ליום שאחרי המלחמה".
המפגש יתקיים ביום ג' הקרוב, 26.12, החל מהשעה 20:15, בזום וישודר בשידור ישיר ביוטיוב.
הדוברים בדיון יהיו פרופ' אמציה ברעם, ד"ר אלישבע מכליס וד"ר רונן זיידל. מנחי הדיון הם פרופ' יצחק רייטר וד"ר רונית לוין-שנור.
על המעוניינים לנכוח בדיון להירשם בקישור הבא. הקישור יישלח מראש לנרשמים באמצעות המייל.
לצפייה בהזמנה למפגש לחצו כאן.
נשמח לראותכן/ם!
מפגש פורום ימי הביניים – 1.12
המפגש השני של הפורום לחקר האסלאם בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת יתקיים ביום שישי, 1.12, בין השעות 11:30-10:00 בזום.
במפגש זה ידבר סימונה רופיני בנושא:
Persian Panegyric Qasidas of the Ilkhanid Period in Context: The Social Role of Poets and the Functions of Panegyric Odes in Mongol Iran
פרופ' גבריאל ון דן ברג (אוניברסיטת ליידן) תשמש מגיבה להרצאה. את הדיון ינחה ד"ר אור אמיר מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
לצפייה בהזמנה למפגש ולקישור הזום לחצו כאן
פרופ' דניאל צדיק ז"ל
אילמ"א מודיעה בצער רב על פטירתו של פרופ' דניאל צדיק ז"ל אשר הלך לעולמו ביום שישי האחרון לאחר מאבק במחלה קשה, והוא בן 54.
דניאל היה חוקר מוערך של קהילות יהודי ספרד וארצות האסלאם בימי הביניים ושל לימודי איראן המודרנית.
.עמיתתנו ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור ספדה לדניאל ז"ל. ניתן לקרוא את דברי ההספד בקישור הבא
יהי זכרו ברוך.
שיח מומחים – עזה ביום שאחרי המלחמה (28.11)
אילמ"א והפורום היום שאחרי המלחמה יקיימו שיח מומחים בנושא "מי ישלוט בעזה ביום שאחרי המלחמה"?
המפגש יתקיים ביום ג', 28.11, החל מהשעה 19:30 בזום ויועבר בשידור חי ביוטיוב.
הדוברים בדיון: ד"ר שאול אריאלי; ד"ר עידו זלקוביץ; פרופ' אברהם סלע; פרופ' קובי מיכאל; חכ"ל קסניה סבטלובה; מר יוחנן צורף; ד"ר מתי שטיינברג
מנחי הדיון: ד"ר רונית לוין-שנור ופרופ' יצחק רייטר
על המעוניינים לנכוח בדיון להירשם מראש בקישור הבא. הקישור לדיון יישלח מראש לנרשמים באמצעות המייל.
לצפייה בהזמנה למפגש בקישור הבא
במהלך הדיון יתייחסו הדוברים לשאלות הבאות:
- האם הבסת חמאס צבאית ומדינית היא מטרה ריאלית?
- נוכח תוצאות המלחמה שעדיין אינן ידועות, האם בתום המלחמה יתעורר זעם אזרחי נגד חמאס בעזה, או שחמאס יזכה בתמיכה גוברת? מה באופן הפעולה של צה"ל ושל ממשלת ישראל כיום יכול להשפיע על כך?
- בהנחה שחמאס לא ישלוט בעזה, מיהם הגורמים שאינם ג'יהאדיסטים ויכולים להיכנס ולנהל את הרצועה במקום חמאס? מה לגבי הרשות הפלסטינית? מה באופן הפעולה של צה"ל ושל ממשלת ישראל כיום יכול להשפיע על ההיתכנות של כל אפשרות?
- מה יהיה המצב בגדה המערבית ובירושלים? האם הגדה והרצועה יחזרו לשמש יחידה אחת? תחת מי? איך התשובות לכל אלה תלויות באופן הפעולה של צה"ל ושל ממשלת ישראל כיום?
- האם הסדר מדיני, או לכל הפחות הכרזה על תחילתו של תהליך מדיני, הוא תנאי להצלחת החלפת שלטון חמאס? האם הכרזה מראש על תהליך שכזה בידי ממשלת ישראל, במענה למדיניות הממשל האמריקאי, יכולה לסייע לישראל בהשגת מטרות המלחמה ובצמצום הביקורת נגד ישראל בעולם הערבי ובדעת הקהל העולמית?
נשמח לראותכן/ם!
כנס 50 שנה למלחמת אוקטובר
החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב יקיים כנס בנושא "50 שנה למלחמת אוקטובר: זיכרון, הנצחה, השכחה – הזוויות הערביות".
הכנס יתקיים ביום ד', 29 בנובמבר, בבניין רוזנברג, אולם 001, אוניברסיטת תל אביב.
בשל השבת השחורה שהתרחשה ב-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בעקבותיה, נדחו ו/או התבטלו חלק מהכנסים שנועדו לדון ב"חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים". ההחלטה לקיים את הכנס "50 שנה למלחמת אוקטובר: זיכרון, הנצחה, השכחה – הזוויות הערביות" על אף המלחמה נובעת בין השאר מהרלוונטיות של הנושאים שיידונו בכנס לאירועים אותם אנו חווים בימים קשים אלה. הכנס יתקיים, כפי שמצוין בהזמנה, באולם המהווה מרחב מוגן שבקרבתו שני מקלטים על כל אזעקה שלא תבוא.
לצפייה בתוכנית הכנס בקישור הבא
הפרק השלישי של הפודקאסט שלנו עלה לאוויר! כאן זה الشَّام
הפרק השלישי של הפודקאסט שלנו עלה לאוויר! כאן זה الشَّام
בעוד כל העיניים נשואות לעזה בדרום, סכנת התלקחותה של החזית הצפונית בגבול עם לבנון עדיין עומדת על הפרק. את הפרק השלישי על לבנון הקלטנו לפני פרוץ המלחמה, אך נדמה כי הוא רלוונטי במיוחד בימים אלה
בפרק זה התארחו פרופ' אורן ברק וד"ר עבד כנאענה לשיחה על לבנון השסועה. איך פוליטיקה מגזרית ואתנית יכולה לדרדר את כל המדינה למלחמת אזרחים ולקריסה? מהן הסיבות למלחמות האזרחים בלבנון, ואיך ישראל והפליטים הפלסטינים קשורים לכל זה?
הפרק השלישי זמין להאזנה בקישור הבא
כאן זה الشَّام הוא פודקאסט שיצרה אילמ"א בשיתוף הפורום לחשיבה אזורית ומכון ון ליר, בהגשתו של ד״ר ערן צדקיהו
בכל פרק תוכלו להאזין לחוקרות ולחוקרים המתמקדים בסוגיות שונות הקשורות למזרח התיכון, ודרכם לערער על תפיסות היסוד שלנו בנוגע לאזור. אנו מקווים לעורר סקרנות כלפי היבטים חדשים הקשורים בחיים של השכנים שלצדנו, ומשם אל עבר הסתכלות אחרת על האזור כולו
היכנסו להאזין!
מחר – מפגש פורום ימי הביניים (3.11)
המפגש הראשון לשנה זו של הפורום לחקר עולם האסלאם בימי הביניים והעת החדשה המוקדמת יתקיים ביום שישי, 3 בנובמבר, בין השעות 11:30-10:00 בזום
במפגש זה תדבר פרופ' שרה סטרומזה בנושא "הקליידוסקופ של קונביבנסיה: מפת הדרכים של הפילוסופיה בספרד המוסלמית". פרופ' קמילה אדנג תשמש מגיבה
לצפייה בהזמנה למפגש לחצו כאן. הקישור למפגש בזום זמין בלחיצה כאן
הפורום לחקר עולם האסלאם בימי הביניים והעת החדשה המוקדמת
אילמ"א שמחה להודיע על מתן חסות לפורום לחקר עולם האסלאם בימי הביניים והעת החדשה המוקדמת!
אנו שמחים וגאים לקחת חלק בפעילות חשובה זו של העשרתו של הדיון הנוגע לתקופה הקדם-מודרנית והנגשתו לציבור החוקרים והמתעניינים. לצד פורום בר, העוסק גם בתקופה המודרנית, אנו מבקשים להעניק לתקופה הקדם-מודרנית את תשומת הלב לה היא ראויה.
ברצוננו להודות למארגני הפורום – ד"ר לימור יונגמן, ד"ר אור אמיר, ד"ר עודד זינגר ופרופ' ליבנת הולצמן – על פועלם ועל שיתוף הפעולה החשוב עם אילמ"א.
במהלך השנה הקרובה יתקיימו ששה מפגשים (שלושה בכל סמסטר) – מרביתם מקוונים וחלקם פנים אל פנים.
המפגש הראשון יתקיים ביום שישי, 3 בנובמבר, בין השעות 11:30-10:00 בזום.
במפגש זה תדבר פרופ' שרה סטרומזה בנושא "הקליידוסקופ של קונביבנסיה: מפת הדרכים של הפילוסופיה בספרד המוסלמית". פרופ' קמילה אדנג תשמש מגיבה.
לצפייה בהזמנה למפגש ולקישור לזום לחצו כאן.
כאן זה الشَّام ! הפרק השני של הפודקאסט שלנו עלה לאוויר
בפרק זה התארח ד"ר שמוליק לדרמן לשיחה על אודות המלחמה בתימן
האם שמעתם עליה? אם לא, זה מפני שהעניין הזה כמעט ולא עולה לכותרות
אז מה בעצם הסיפור עם המלחמה בתימן? למה כמעט ולא מדברים עליה בתקשורת המערבית והישראלית? והאם אפשר להתחיל לדבר על ג'נוסייד בתימן?
בשיחה מרתקת מספר ד"ר לרדמן כיצד הפכה תימן לאסון ההומניטרי הגדול בעולם, על המעורבות הסעודית והאמריקאית, ועל הבנאליות של הרוע, גרסת חצי האי ערב
הפרק השני זמין להאזנה בקישור הבא
כאן זה الشَّام הוא פודקאסט שיצרה אילמ"א בשיתוף הפורום לחשיבה אזורית ומכון ון ליר, בהגשתו של ד״ר ערן צדקיהו
בכל פרק תוכלו להאזין לחוקרות ולחוקרים המתמקדים בסוגיות שונות הקשורות למזרח התיכון, ודרכם לערער על תפיסות היסוד שלנו בנוגע לאזור. אנו מקווים לעורר סקרנות כלפי היבטים חדשים הקשורים בחיים של השכנים שלצדנו, ומשם אל עבר הסתכלות אחרת על האזור כולו
יש לנו פודקאסט חדש! כאן זה الشَّام
האם אנחנו כאן? או שם? מדינת ישראל נמצאת לחופו המזרחי של אגן הים התיכון – או בערבית – בלאד א-שאם (بلاد الشَّام). אזור זה כולל את ארץ הקודש (ישראל-פלסטין), ירדן, סוריה ולבנון. במילים אחרות: שאם – זה כאן
זהו שמו של הפודקאסט החדש שיצא לאוויר העולם ממש היום
כאן זה الشَّام הוא פודקאסט שיצרנו בשיתוף עם הפורום לחשיבה אזורית ומכון ון ליר, בהגשתו של ד״ר ערן צדקיהו – בעצמו עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית
כי הגיע הזמן שהידע המעמיק של חוקרי המזרח התיכון המעולים שנמצאים כאן יגיע אליכם היישר לאוזניים. בכל פרק תוכלו להאזין לחוקרות ולחוקרים המתמקדים בסוגיות שונות הקשורות למזרח התיכון, ודרכם להעלות את תשומת הלב לנושאים שלרוב נשארים בשולי החדשות. בעוד הנושאים הקשורים במזרח התיכון לרוב מנותחים מזווית ישראלית, שכפופה לשיקולי ביטחון, מטרת הפודקאסט הזה היא לערער על תפיסות היסוד שלנו בנוגע לאזור ולעורר סקרנות להיבטים חדשים הקשורים בחיים של השכנים שלצדנו, ומשם אל עבר הסתכלות אחרת על האזור כולו
בפרק הראשון התארחה קייטי ווקסברגר שדיברה על חשיבה ביקורתית במדינות המפרץ, והוא כבר זמין להאזנה בלחיצה כאן
קול קורא לכנס "פוליטיקה, חברה ותרבות והשתקפותם בספרות הערבית"
אנו שמחים לפרסם קול קורא להגשת הצעות לכנס מטעם אילמ"א והחוג לערבית במכללת סכנין בנושא פוליטיקה, חברה ותרבות והשתקפותם בספרות הערבית
מטרת הכנס לתת במה ראויה לעומק המידע והתובנות שחוקרים מפיקים מהספרות הערבית לגווניה, ולתת את הכבוד הראוי לשפה הערבית
הכנס יתקיים במכללת סכנין בתאריך 18 בדצמבר 2023, לרגל היום הבינלאומי לשפה הערבית
אנו מזמינים חוקרות וחוקרים להגיש הצעות להרצאות מבוססות מחקר או למושבים בני שלוש הרצאות. המועד האחרון להגשת הצעות: 18 באוקטובר 2023
לצפייה בקול הקורא בשפות העברית והערבית לחצו כאן
גילוי דעת נגד ניסיון ההפיכה המשטרית בישראל
על רקע הרפורמה המשפטית המתוכננת בידי הממשלה וההשלכות שעלולות להיות לכך על מבנה המשטר במדינת ישראל ועל אופיו הדמוקרטי עלו קולות רבים שקראו לאגודה לפרסם גילוי דעת בנושא.
לפי החלטת הוועד המנהל של אילמ"א, פעלנו לניסוח גילוי דעת שכזה, ובשבוע האחרון התבקשו חברי אילמ"א להצביע בעד או נגד פרסומו. לבסוף התקבלה ההחלטה בעד פרסום גילוי הדעת ברוב של 132 תומכים מול 24 מתנגדים.
על כן, אנו מפרסמים בפניכם את גילוי הדעת מטעם האגודה, בשפות העברית והערבית, בקישור הבא.
אנו מודים לחברי ולחברות האגודה שלקחו חלק בהצבעה חשובה זו, בעד או נגד.
אודות אילמ"א
האגודה מקיימת כנסים שנתיים במוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. כנסים אלה מהווים מוקד משיכה למאות מזרחנים וכן לציבור הרחב המבקש לקנות דעת בנושאי האסלאם והמזרח התיכון. הכנסים משמשים במה לטובי החוקרים בארץ וכן לחוקרים צעירים בראשית דרכם, והם מוקדשים לנושאים שיש בהם עניין ציבורי מיוחד. בכנס מעניקה האגודה את אות יקיר אילמ״א לחוקרים ותיקים אשר הטביעו חותם בחקר המזרח התיכון והאסלאם בישראל ופרס לעבודות מחקר מצטיינות. כמו כן, נערכים בכל שנה מפגשים של פורום בר בהם מתבצעים דיוני עומק במחקרים חדשים. כתב העת של האגודה, ״המזרח החדש״, רואה אור משנת 1949.
פרסומי האגודה
המזרח החדש
כתב העת של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, רואה אור מאז שנת 1949 ונחשב לכתב העת האקדמי המוביל בישראל העוסק בלימודי המזרח התיכון והאסלאם. כתובת הדוא״ל של כתב העת: [email protected]
ארכיון המזרח החדש
אילמ"א שמחה להנגיש עבורכם את כרכי "המזרח החדש" שיצאו לאור בין השנים 1949 ועד 1991. הכרכים נסרקו על-ידי גוגל בוקס וניתן לעיין בהם ולחפש בהם באתר האגודה באופן מלא ובחינם.
אינדקס גבריאל בר
אינדקס נושאי שערך פרופ' גבריאל בר ז"ל לספר "אל-ח'טט אל-תופיקיה" של עלי פאשא מבארכּ (1893-1823).
רוח מזרחית
"רוח מזרחית" היה כתב עת אלקטרוני, שראה אור בין השנים 2012-2005. כתב העת כלל מאמרים ומדורים בנושאים שונים והיווה זירה פתוחה להחלפת רעיונות ולהרחבת הדעת בתחומי המזרח התיכון.
הכנס השנתי
שנים קודמות
הכנס השנתי ה-48
הכנס הארצי השנתי ה-48 של האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א) יתקיים במכללה האקדמית אחוה ביום רביעי, 23 באפריל, 2025
