Meisai

Author name: 1myazbak

מסדרים ומואלד

מסדרים ומואלד   מואלד מסדרים צופיים שייח'ים צופיים קברי קדושים בכפרים חג' והסדרי הסגר   מואלד המואלד של קהיר I 90(13)-92(21); III 130(31)-131(6) מולד אל-משהד אל-חוסיני (שיעה) 92(21)-93(10) I מולד אל-ביומי II 6(12-15) מולד אל-שיח' אברהים אל-פאר: תאור מפורט II 113 (9-22) מולד נבוי [במאה ה-19: (133(3-28] III 131-133 מולד אל-דשטוטי III 133(29)-134(5) מולד אל-ביומי – IV 69(20-26) מולד אל-רפאעי IV 118(23)-119(2) מולד סידנא חוסיין IV 90(35)-91(22) מולד אל-עפיפי V 51(8-10); XVI 73(11-15) כל לילה משלם נכבד עשיר אחר XI 89(17-18), XIII 5(14)-51(3) בדומה במואלד של אזור טהטא XVII 22(37)-23(1), 23(4) אמו של אסמאעיל מקציבה להנהגת מולד בזאויה ברודה XVIII 14(26-28) מואלד קטנים במחוזות- VIII 2(17-22), 19(34-35), 25(14), 39(11,14-15), 43(29,30), 61(33), 71(10-11), 86(36); IX 7(28-30), 37(24)#, 61(9-11,29)-62(2),[1] 65(20), 77(16-17), 78(16), 83(10-11); X 4(26-27), 5(12), [32(16-17)], 39(18/19), 44(22-24), 54(9), 58(18), 65(9), 87(17); XI 18(20-21), 22(11), 23(29-30), 54(2-16), 57(19-20), 68(5), 72(25-26), 76(22/3), 82(19-21), 83(32); XII 3(29-30), 6(34,36*); 37(8-9); 59(34), 96(14)-97(7), 137(20/21), 143(10), 143(14), 145(20); XIII 2(8-9), 27(6-7), 28(28), 53(30-31)*, 62(29-30), 63(10-11)*, 64(33-37)*, 66(30); XIV 68(1-2), 68(15), 69(3), 90(17), 97(4-6)*, 103(31), 108(7), 115(37)-116(1), 119(16), 123(33-36), 141(19-23) XV 5(19-20), 6(5-7), 7(21-22), 10(16), 72(23-24), 74(8), 76(23-24)#, 90(11-12, 16-20,25/6), 91(5-6,15,16), 95(21); XVI 72(31), 82(28); XVII 14(33), 22(33) -23(21)[2], 25(31), 28(36/7) * חודש במאה ה-19. # בעבר, התבטל במאה הש-19. מואלד אבראהים אל-דסוקי XI 8(27-34) מוסם אל-הלה XVII 22(33)-23(21) מוסם קופטי בסביבת סמנוד XVI 65(2-3) אנשי מלוי- כל שנה 3 ימים בגושה – איזור קברותיהם IX 16(13-16) ציר אל מחרק (מנפלוט) קופטים ומוסלמים יחד, 3-4 ימים XI 70(34-35) מוסם קופטי באזור אבו-תיג : גיזה XI 71(1-2); XV 69(36/7) מוסם קופטי באזור צורוט XII 54(4-6) מוסם באסיוט – תאור השעשועים XII 103(25-30) מרצאח באסיוט XII 105(5-6) מוסם גד' אל-ת'מר (נח'יל) שרקיה XV 74(10-11) מסדרים צופיים מולוים, פעילותם, הכנסות התכיה שלהם II 45(24,27-29) פקיד גבוה בתקופת מחמד עלי – חבר מסדר II 46(31-32) פקיד גבוה במאה ה-19 II 57(23-31) פעילות והכנסת תכאיא II 104(1-5), (34-35); III 50(15-16); VI 54(12/3,15/16), (19/20), 55(30-32), (34)f, 55(36)-56(1), 56(5-7)(10),(12-13),(25-29), 57(5/6),(7-9),(11-15), (17), (24-26) כל המסדרים נתונים לח'לאפה אל-בכריה III 124(10-13), 129(31) מנוי ראשי המסדרים ע"י סיד אל-בכרי III 134(16-21) מחמד עלי מקציב כספים לתכיה בקנא XIV 121 (19-20) עבאס הראשון מאמין בשייח' של הנקשבנדיה ומקים להם תכיה III 10(2-10), 130(15-16); VI 57(19-21) אסמאעיל מקים תכיה, אימו מקציבה לשיח' ודרווישים III 130(20-21); XVIII 14(26/8) רשימה שלמה של המסדרים דגליהם ומלבושיהם III 129(32)-130(13) תכאיא – רשימה שלמה VI 54-57 III 130(13-26); הגדרה VI 54(8-11) תכאיא מיוחדות לערבים ולתורכים III 130(21-22) תפקיד המסדרים במואלד III 131(1-6), 133(3-28); IV 112(14-18); XII 96(14)-97(7) הביומיה ופעולותיה IV 69(20-26) סעדיה IV 112(6-8) רפאעיה IV 118(23)-119(2) ידיעות על מסדרים V 4(22-33) תולדות בסוף המאה ה-18 (קצר אל-עיני – בכתאשיה) VI 56(29)-57(1) מסדר משנה (מראזקה- אתבאע אלסיד אל-בדוי) V 112(17-19); XVI 72(32/3) ח'ואנכ אל-קאהרה: רוב הח'ואנכ אינם משמשים יותר למטרותם היסודית VI 48-52 ח'ואנכ המשמשים למטרתם (פעילות צופית) VI 51(2-3) (זאויה) ויעקד פיהא בעצ' אל-צופיה מג'לסא לל-ד'כר VI 26(7-8) תפקידים במואלד XV 54(2f); XV 90(17-20), 95(22-23) פעילות צופית בכפרים XII 134(14/5); XIV 96/7 ידיעות על ירידה ( ביטול טקסים) IX 85(7-8) מושל בונה תכיה באסיוט במאה ה-19 XII 104(5) בני שוארבי בקליוביה – חברים בטריקה XIV 116(33/4) אנשי טריקה גרים בזאויה XVI 85(13-14); XVIII 14(27/8) עאלם צופי IX 96(30)-97(3) שייח'ים צופיים תולדות חיים: IV 109(28-34) אבו חריבה IV 49(15-36) מצטפא אל-מנסא אל-סעדוני IX 76(36)-77(11) ח'אלד אל-ח'אלותי אל-סריריה (מניא) XII 34(32-33) אל-שייח' עלי באל-סואהג'ה XII 96(8-10) עמר אל-שיראוי – XII 122(21)-123(9) משפחה-טריקה (אל-עזאזי) XV 85(13-14) – שיח' בן שיח' צופי XVI 85(13-14) שונות XIII 53(24); XV 27(6-7); XVI 72(32/3) שייח'ים מאה 18 (לפי ג'בארתי) XVI 72(34)-73(11) קברי קדושים בכפרים VIII 2(13-17), 21(36), 32(23), 43(29/30), 61(33), 73(26-30), 77(6), 77(11), 86(36), 102(6-7) IX 2(9-10), 7(28-31), 14(14-15), 16(21), 17(30-31), 30(15), 30(30,32-34), 37(20-21), 61(7-8), (9-11), 63(11), 65(20/1), 67(6), 77(35-36), 78(16), 78(31-32), 83(10), 85(6-8), (11), 87(6), 92(15), 99(26) X 25(9-10), 25(33), 26(3-4), 32(16-17), 39(14-17), (20f),(24-25), 44(14-15), 44(22), 51(32), 57(36),64(27f), 65(22-23), 65(37)- 66(1), 66(14), 66(22/23), 68(8-9), 69(7-9), 70(14-15), 87(16), 100(27) XI 2(17), 7(16f), 8(34-35),14(22-23), 16(26-27), 18(20-21), 22(11), 22(14), 57(19), 68(5), 71(25/6), 72(5), 72(25), 74(28), 82(8), 82(19), 83(22), 83(26), 83(32), 84(4), 84(15,17), 90(28/9), 91(27/8), 91(36), 92(34-35), 95(4),[7-9] XII 3(29), 6(24), 6(34-35), 9(34-35), 12(26-27), 19(34), 20(1-2), 34(28-29), 35(6), 35(20), 37(7-9)(10-11), 44(34/5), 47(36), 98(2-3f), 48(20), 50(11-12), 57(24), 57(34), 59(26)(34-36), 96(8-10), 114(15/6), 115(14/5), 117(3/4), 118(37), 122(13), 127(8), 128(25-27), 129(27), 132(27), 137(13), 137(20), 138(7/8), 138(13-16), 138(26/7), 143(14-15), 145(20),147(34-36) XIII 2(5),(7-8), 27(5-6), 28(156), 28(28-30), 33(18, 35-37), 40(29-30), 61(11), 61(14), 61(16-18), 62(8/9), 62(29), 66(30) XIV 3(23), 7(2), 50(11-12), 54(2-3), 63(22/3), 63(29-30), 67(33), (37-68)(3), 68(15), 69(2), 75(26/27), 76(10), 84(12), 95(16), 96(31), 97(19), 97(25), 98(27), 99(10-15), 103(31), 108(7), 113(35/6), 114(23), 119(16), 125(30) XV 4(26/7), 4(35-36), 5(19), 6(5), 7(21), 10(12-13), 11(36), 12(18), 13(6), 14(31), 16(16), 17(35/6), 27(5-6), 29(14), 34(26), 35(23), 35(34), 44(5), 45(16/7), 46(7/8), 47(13-14), 72(17f)(28-30), 74(7-8), 74(15), 79(10) XVI 47(22-23, 30-34), 60(6), 60(18),62(2), 63(17),63(28),64(13), 65(11-12),65(17), 65(26), 72(21), 72(30-31), 79(13), 80(10),80 (29-30), 82(28),85(2) XVII 3(11-12), 4(6-8), 7(22), 9(37),-10(2), 14(32/3), 22(20),23(30), 25(30-31), 26(18/9), 28(36), 29(2), 57(15-16), 58(1) קברי קדושים בערי השדה: VIII 39(11-19); IX (31,34-36), 77(16/7); IX 92(19); X 54(7-9), 58(17-18)(27); XI (24(3), 23(29); XI 75(36), 76(20); XII 66(5), 94(6), 103(13), 104(36/7),105(3-5); XIII 46(12f), 46(37)-47(1), 47(22)-48(8), 48(26)-50(14); XIII 48(22-24), 52(6-7), 53(27-31); XIV 82(19), 83(12-16), 76(5)ff, (33), 77(13), 90(8)-91(18), 94(30), 95(18); XVI 55(16-17) איש מחדש קבר קדושים בטענה שהו מצאצאיו (קשור בנט'ר וקף?) III 78 (18-22); IV 119(11-14) עאלם מחדש וקף המכיל קברי קדושים ובונה לעצמו קבר בקרבתם III 83(21-36) ניהולם – הן פרטי והן ע"י דיואן אל-אוקאף III 78(34-35) מקראה צמודה / קשורה לבני כפר מסויים V 97(20-24) סכסוך על ניהול קבר קדוש בין ענפי המשפחה הממונים עליו XV 72(17-23) קדוש – מטורף שהח'דיו אסמאעיל הקים את קברו III 92(33)-93(18) צ'ריח מעתקד V 133(17) ללנאס פיה אעתקאד זאאד V 147(1-2) ללנסאא פיה אעתקאד אכיד VI 26(6-7) אל-קימה הנאכ אמראה תמנע אל-רג'אל מן אל-זיראה וקת זיארת אל-נסאא VI 26(8) השפעה מגרבית VII 69(22-32) בעבר : השווה למשל ח'צ'ירי IV 108-109 ח'לוה XV 11(35) חג' והסדרי הסגר תאורי טקסים : IV 101(35)-102(4) מחמל במנפלוט XV 95(21-30) הדוסה וביטולה (מתי?!) IV 112(4-10) הדוסה ומנהגים אחרים IV 118(23)-119(2) הטקסים השונים: V 85(35)-86(6) חג' – XII 112(19-20); XIV 7ff, 121(22-32); IX 16-30 [22(9)- 24(35)] חג' של סעיד [ XII 84(29)-86(2)] חצ'רה כל אסבוע (ומולד כל עאמ), מקראאה כל אסבוע III 22(11-12), 40(4), 56(3), 85(24); להלן בוקפיאת

פקידים

פקידים: כללי פקידים נכסים ואדמות של פקידים צבא משפחת מחמד עלי   פקידים ביוגרפיות:II 46(19f), 47f, 120(34)ff . בן יניצ'רי ואישה מקומית: III 20(26)-21(6)ff; IX 93(12-24); XI [68(15-30)], 81(10-13)[1] רפאעה ואחרים מטהטא- XIII 53(27)-56(16) עלי בדראוי – XII 49(11)-50(7) ממוצא כפרי – VIII 18(31)-19(9), 22(29)-25(12); IX 2(12), 7(35)-8(4), 14(23-37), 37ff, 65(21/2), 65 (25-32), 66(32)-67(2), 78(19-29), 92(8-14), 93(25-31), 99(23-24), 99(27-32); X 40(22)-41(34),[2] 56(2-3), 57(14-18),[3] 66(16); 97(30)-98(12); [XI 68(30)-69(24)], 71(10-16), 85(1)-86(16)f, 88(6)-90(22)[4], XII 4(25/6)[5], 9(12-30), 19(18-20), 19(35/6), 39(33), 60(1-31), 115(16/7), 115(22-30), 117(4-6), 127(15/6), 132(20-25), 138(17/8); XIII 29(18-21), 41(10-11); XIV 36(36)-37(9), 75(28), 84(12-13), 96(6-7); XV 4(27-32),[6] 5(6-8), 5(37)-6(1), 10(33)-11(3), 14(31/2), 18(1), 25(30-31), 34(12/3),70(6-7); XIV 48(4-13), 60(13-16), 61(20-35)[7], 65(13), 69(3-4), 79(2), 82(14)[8]; XVII 4(9-32)[9], 58(5-6), 62(15)ff פקיד בן פקיד XVII 62(20)f פקידים מבין נכבדי ועשירי הכפרים וערי השדה VIII 2(7-9), 28(17-21)[10], 28(37), 77(1-6), 103(28-29); IX 13(37)-14(1), 91(5-6); X 44(7-10), 56(10-12), 57(24-25), 69(11-12), 96(8-10), [98(19ff)-99(36); XI 69(34), 70(4-5); XII 2(9-28), 45(19-23), 54(12-14), 59(22-23), 66(8-9), 137(24-30); XII 7(4-11); XIV 38(3-7), 51(10), 51(25/6), 69(5), 103(36/7), 141(16/7); XV 11(37)-12(1), 41(2-6), 47(4-5), 73(3-9), 96(2-4); [XVI 56(33)-58(20)]; XVII 7(7-13),(14-16), 10(5-6), 21(31), 22(23/4), (28/29), 23(24) תלמידי ביה"ס הממשלתיים נבחרו, בין השאר, מבני נכבדי וסוחרי אלכסנדריה X 40(37), 41(1-3) פקיד עאלם- IX 78(9-13); X 98(33f), 99(1f); XI 9(29,36f)-10(8); XI 68(34); XII 96(14); XV 40(29-38) פקידים מבין "משאיח' אל-ערב"- X 70(1-3); XI 99(13-18) הרכב מג'לס אל-מהנדסין בימי מחמד עלי XIV 98(1-2) פקידים ממוצא תורכי: XI 91(2-19); XII 5(25)-6(8); [XII 84(32-34)[11]]; XIV 76(15-37), [77(8)], 97(30)- 98(25); XVI 56(33)-58(20) ראשי שבטים (שיח' ערב) [12]XIV 3(11)-5(24)[13]; XIV 116(25)-117(7) קופטים: XIII 59(34)-60(13) ממשפחת עלמאא: [14]XII 143(3-6); XIV 125(33)-128(12) ממשפחת אשארף, עלמאא, בני טריקה: XV 10(12-33) בתחילת המאה כולם טורקים וצ'רקסים XVII 62(21-23) פי אול ג'על נט'אר אל אקסאם מן אולאד אל-ערב סנה 1249- XIV 38(6) פי אול תרתיב נט'אר אל-פלאחין סנת 1249-XVII 21(31) מנהל בית הדפוס הממשלתי- שותף ברווחיו II 121(7) בקשישים ושוחד IX 38(32-33), 39(11), 40(33/4) החכרת מסים, קבלנות ואספקה XII 49(31-35), 50(1) העסקת קרובים II 121 (14/5); XI 89(22-32) עליות וירידות בגורל הפקידות לפי שרירות השליטים IX 44ff נסיון להחליף את הקופטים במשרות חישוב במוסלמים XVII 64(1-3) קופטים VI 72(11,17[15]), 73(1), 79(22-33), 80(6-30) שרירות, שחיתות וחוסר סדר בתחילת ימי מחמד עלי XIII 57-58 הפקידות כאידיאל בגלל קרבתה לשלטון IX 38(17-18)  חשיבות הפקידות ומעמדה IX 39(12f) הפקידות, חינוכה וגיוסה IX 39 משפחה ענפה מאוד של פקידים, עולמאא וכו' XI 89(22-32) משכורות: VIII 24(36-37); IX 23-24[16], 39(14-15), 42(3); X 41(20)(31), 97(35), 99(9-19); XI 85(9-10), 86(11), 91(5); XII 9(19), 96(14); XIV 97(33), 98(8,11,14); XVI 57(11-13), 61(25/6); XVII 63(24-25) משכורת ותשלומים לשייח' אל-מקיאס XVIII 35   נכסים ואדמות של פקידים בעלי נכסים (הענקות מטעם השליטים): אל רוצ'ה כמקום ארמונות, גנים ומסגדים של הפקידות הגבוהה XVIII 11ff קצר VIII 13(29-30); IX 93(28); X 55(32), 58(23-27)[17]; XI 7(3-7)[18], 71(33-34); XII 49(4,27) בתים ורכוש עירוני- XI 89(18-19) חמאם- IX 92(17-18); XII 48(17-18) מחצבי שיש –IX 66(29) מקים ואבור- XII 63(20-21); XVI 48(7)[(11-13)] בעלי קרקע (הענקות מטעם השליטים): IX 46(6-7); 92(8-14); X 55(31-34), 98(30)-99(26), 100(30-31); XI 88(36-37), 89(14); 91(1); XII 5(20-21), 6(1), 49(37)-50(2), 115(22); XIII 56(2-6), 98(19-21); XIV 104(35-36), 108(12-13); XVI 57passim ג'נינה – IX 93(30); X 55(32-33); XI 71(33), 88; XIII 59(25) מצ'יפה – XIII 62(9-10) צבא קציני צבא: VIII 85(10-22); IX 14(18-19); X 40(25-27); X 44(17-20); 57(14-18)[19],(18-20); XI 17(29-30), 20(17-19); XII 4(26-28), 19(29-31), 20(33-35), 35(13-17), 43(26-27), 129(28-30), 132(27); XIII 33(2-3), 61(34-36); XIV 37(9-12), 67(26-30), 100(26)-103(8); XV 6(1); XVI 65(14) בני עמדה ונכבדי הכפרים X 93(21-22); XVII 10(6-9) בן פקיד – XI 85(36)- 86(16)f מערי השדה XV 92(30-37) ציון מיוחד שקצין בקבע יודע קרוא וכתוב: X 40(27), 44(19), 57(18,20); XII 4(27/8), 19(30-31), 20(34), 35(15); XIV 37(12); XV 92(34),(36); XVII 10(9) אזהר- אמצעי להשתמטות מגיוס IV 40(22-26) גיוס שכירות IX 39(1f) גיוס כטוראי עונש לבן עומדה IX 99(22) משכורות (גם בקשה לחג')- IX 23-24, [46(7-8)]; XIV 98(8),(11) משפחת מחמד עלי   הקמת ארמון עאבדין III 88(19)-89(3) נטייה לדאגה של מסגדי אהל אל-בית – V 4(20/21,35), 7(12-14), 16(7-8), 46(15-20), 66(23-25), 134(27-30) וקפית עבאס לטובת מסגד מחמד עלי V 82f, 84(21) וקפית סעיד לטובת מסגד מחמד עלי V 84(26)-85(35) אברהים בן אחמד קונה מסגד ומייסד וקף XI 98(35-36) עבאס דואג לאוקאף VI 69(13-15) רכוש עובר מעבאס ליורשו סעיד VIII 32(16-18); XII 134(28-30) ארמון בנהא וגורלו IX 88(23-25) ארמון ועוד בבני סויף IX 92(19-22) עבאס בונה ארמונות במדבר X 41(5-18) סעיד מוכר נכסי מדינה לאנשים פרטיים VII 60(31-32), 61(16-17); IX 84(20-24);  XIII 51(30-32) נסיעתו של סעיד לחג' XII 84(29)-86(2) דאירה XI 81(27)-82(15) בעלת כפרים שלמים X 110(30)(32); XI 74(17/18); XIII 41(5), 43(36), 44(20), 62(30); XIV 76(13); משפחת מחמד עלי כיוזמי מרחצאות חלואן X 82 (24f) משפחת מחמד עלי כבעלי תעשיה X 82(33-36)-83(3) ארמונות אסמאעיל XI 81(29-31) ארמונות גיזה X 58(30)-59(7) שני ארמונות : XI 98(35)f  שוברא אלח'ימה XII 120(1f) משפחת מחמד עלי בעלת כפרים שלמים XIV 97(27) דואר אוסיה – XVI 68(31) גידול סוסים במצרים במאה ה-18 וה-19 לפי hamount: XII 120(16)-122(11) גידול סוסים בשביל אבראהים אצל נכבד בצעיד XVII 21(17-20) גידול צאן לפי hamount XV 30(3)f [1] בן רשיד. [2] בן זראע-תאג'ר. [3] דרך קריירה צבאית. [4] משפחה אחת, בחלקם בני עולמא, רובם רופאים. [5] רופא. [6] מהנדס ורופא. [7] בן חייל. [8] רופאים. [9] רופא. [10] משפחה שלמה, בעבר בדוים מלתזמים. [11] מספר שמות. [12] ג'וארבי. [13] אבאזה. [14] רופא. [15] האח מקבל את המשרה. [16] בקשה לחג'. [17] גיזה [18] לשם הארחה בימי מולד [19]הפך לפקיד.

חינוך ובריאות

חינוך ובריאות חינוך תרבות בריאות קהיר   חינוך רשת בתי ספר באלכסנדריה VII 75(11)-76(22) מדרסת אל-זראעה בנברוה XVII 3(21)-4(2) חינוך מסורתי של בן כפר (מבארכ) IX 38(10)f מכתב כפרי IX 40(3-12) קצר אל עיני, אבו-זעבל IX 40(23)-41(1); XVII 62(20-27) אל-מהנדסח'אנה בבולאק שיטת הלימוד IX 41(6-32) תלמידיה נבחרו בין השאר מבני נכבדי וסוחרי אלכסנדריה X 40(37)-41(3) רפואה XIV 126-127 משלחות IX 41(32)-43(6); XIV 126(28)-127(16) טברא IX 43(6f); XIII 32(27-32) אל-ח'אנקאה לאנג'אל מחמד עלי X 37(17-18) מדרסה אל-אלסן XVII 62(28)-63(6) אזהר- מס' תלמידים ומורים I 88(10-13) אזהר מספר תלמידים ומורים IV 13(35)-14(11) ארוקה אל-אזהר IV 21-25 חאראת אל-אזהר IV 25(8-17) שיטות הוראה IV 26-28, 30passim הנהגת בחינות XVII 12(32)-13(4) אין למעשה מדארס מחוץ לאזהר במאה ה-19VI 4(19-21) פיתוח החינוך בתקופת כהונתו של מבארכ IX 50(14)-51(18), 52(1-16) תרבות תרגומים (פירוט של סוגי תרגומים ונושאיהם) VIII 23-24 הקמת הספרייה IX 51(18f) תרגום XVII 63(7)-65(12) הבדל ברמת החינוך בין אנשי הצעיר והצפון IV 28(24-28) מצוין במיוחד שקצין צבא יודע קרוא וכתוב X 40(27), 44(19), 57(18),(20) מכאתב בערי השדה : IX 77(18), 88(24-26); XII 66(5-8); XIV 83(4-5); VX 20(4-5), 90(5) המדרסה של אל-סיד אל-בדוי בטנטא (ועוד) XIII 46(17-18), 46(37)-47(1) מדרסה באסיוט מחלה (לע'את) XIII 104(9-10); XV 18(33/4), (36/7) דרוס אל-עלם בטהטא: קנא (7-8)52XIII XIV 121(16/7), דרוס אל-עלם באל-מנצורה XV 90(6, 8, 16, 24, 29) שייח'ים בדוים פלאחים מתעשרים מקימים בתי ספר IX 38(7-8), 92(10-12), 93(29-30) בריאות קהיר: ירידת מספר הסבילים (מקום משקה לבהמות) אחרי הנהגת אספקת מים I 97(28-37);[98(1-3)] אופן מניעת הבאת מגיפות מן המגרב (משמר צבאי בבחירה) X84(27-28) מצב הבריאות של חג'אג' מגרב הסגר ועוד XIV 101-102 שונות : ביוגרפיה של ד"ר סלים פחה סאלם XIV 126(1)-128(12) חכים בכפר XIV 125(30) בית אל-צחה אל-טביה בתוך הקרהקול III 115(31) שיפור כללי של מצב הבריאות והתנאים הסניטריים במצרים VII 21(37)-22(13) שיפור כללי של מצב הבריאות והתנאים הסניטריים בכפרVII 22(10-13) חרקים ונקיון בגרגא (שיפור מהמאה ה-19) X 54(5-7) מחלות בדמיאט XI 52(11-12) תנאים סניטריים בטנטא XIII 45(36)-46(4) שיפור תנאים סניטריים בפשן XIV 76(12-13) תנאים סניטריים של תלמידי אל-אזהר IV 29 קהיר תנאים סניטריים תרופות אליל ומחלות בתחילת המאה I 78(33)-79(8) בתי חולים בתקופת הצרפתים I 96(31)-97(3) בתי חולים בסוף המאה I 96(1-11), [97(4-16)] בתי מרקחת I 97(21-28) בתי חולים באלכסנדריה VII 71(35)-72(14) ילודה ותמותה בקהיר I 98(26)- 99(9) ביטול בתי הקברות בתוך העיר I 99(19-24) הסדר שחיטה ( ביטול בתוך העיר) I 103(33)-104(6) בתי חולים בסואץ (רובם זרים) XII 94(33-36) תזונה לקויה (בשר) XII 105(8-10)

לבוש ומנהגים

לבוש, מנהגים מנהגי אבל מנהגי אוכל והארחה בידור, חגים שונות לבוש מאכלים ומשקאות מנהגי נישואים, מילה ולידה מנהגי אבל מות, לוויות, קבורה ומנהגי אבל: מנהגים עם מות תלמיד ושייח' באל-אזהר IV 30(22)-31(3) מנהגי אבל מנופיה VIII 27(28-32) מנהגי קבורה ג'עפריה (גרביה) X 67(12-14) מנהגי אבל דשנא (קנא) XI 15(16-22) מנהגי אבל סאהלסילין (אסיוט) XII 3(26-27) מנהגי אבל אל-רחמאניה (בחירה) XV 32(22-26) מנהגי אבל אל מרצפי (קליוביה) XV 41([27] 7-17) מנהגי אבל מלוג (מנופיה) XV 73(25-29) מנהגי אבל נח'ילה (אסיוט) XVII 6(36)-7(2) מנהגי אבל אל-הלה (ג'רג'א) XVII 25(3-4) חואנכה (אולאד אבי מחפוט') X 84(16-19) הקרבת עלמה לנילוס בתחילת הגאות XV 73(11-13) מנהגי אוכל והארחה  ג'הינה (גרגא) X 69(28)-70(1) מליג (מנופיה) XV 73(29-30), (33-34) אל-הלה (גרגא) XVII 24(34)-25(7) בידור, חגים משחקים והצגות עממיות (גסות) X 67(1-8) חגיגות עממיות ביום פתיחת פי התעלה XII 66(31-32) טאיפת משהורון בלאלעאב אל-ע'רביה XII 97(18-19) בידור במואסם של אסיוט XII 103(25-30) חג הנילוס במאה ה-19 (ופאא אלניל) XVIII 34(14)-35, 99-105 תיאטרון XVII 65(6-7) חג הנילוס בימי העות'מאנים XVIII 33-34, 76-98 שונות ופי וקתה (עבאס) אחד אל-אמראא אראצ' ובנוא בהא מנאזל להם פצראת ח'ט'ה עט'ימה II 3(27) שלשה אחים: אחד עאלם, אחד מזארע, אחד תאג'ר VIII 22(36)-13(5) תושבי אזור שלאל (חלפא) אינם נכנעים לשלטון VIII 81(35)-82(3) תושבי אל-שבאנאת ידועים ברמאות (מוסיפים חול לכותנה) XII 115(21/2) תושבי אלח'זמה מקבלים לפי המנהג בקבלנות שמירה על קנא והסביבה XII 129(14) תושבי עזבת שטב מקבלים בקבלנות שמירה, דלאלה עלא אל-ג'סר אל-סלטאני, בעבר בשכר תמורת שחרור מעבודות כפייה XII 130(21-24) לבוש לבוש תלמידי אל-אזהר והשייח'ים שלו  IV 28-29 לבוש תושבי אסואן VIII 70(20-22) לבוש נכבדי כפרי גרגא ועבדיהם VIII 82(15-21) לבוש גברים איזור טהטא (וכן נשים) IX 87(23-35) לבוש אנשי ג'עפריה ביחוד נשים (גם מצרים עלית) X 66(29-35) לבוש חוש עיסא – בחירה X 84(22-23) לבוש אל-דר אסנא (אע'ניא) – XI 2(25)-3(4) לבוש אנשי אל-שלאל (אסואן)- XII 133(29-36) לבוש נשים (וגברים) בטויראת (קנא) XIII 69(2-11) לבוש נשים (מליג, מנופיה)( נזמי-אף) XV 73 (31-32) השינויים במאה ה-19 IX 88(6-15); XVII 6(29-31) פלאחים לובשים לבוש עירוני עם התמנותם לפקידים XII 2(13/4) לבוש נשים (בכלל) באל-מנזלה (דהקליה) XV 77(21-23) לבוש גברים ונשים בנח'ליה (אסיוט) XVII 6(26-36) לבוש עשירים ועניים באל-הלה (גרגא)  XVII 24(14-16) אל-חנאא XII 35/6 מאכלים ומשקאות חשיש: III 20(8-18); XII 96(34-37),[1] 102(22); XIII 63(22), 90(18-19) אופיום (ח'שח'אש) XII 69(26-29) קפה VIII 2(23-25) טבק VIII 82 (19); X 66(4-11); XII 134(4); XV 5(16-17), 70(4) אל-זלאביה ותחליה אל-תרמס מלוח'יה פקאע (בוזה) VIII 88(5)-89(17) מאכל דגים שבמצרים עילית ( אל-מלוג'ה) XII 67(7-18) גרעיני אבטיחים שמגדלים אותם באזור אסואן (יהודים אוכלים) XIV 64(28-35) משקאות מתמרים ודורה באזור שלאל XII 134(4-15) אל-נידה וכו' XV 79(17-33) יין תמרים באזור נאות המדבר XVII 32(17-18) שונות X 66(28-29); XV 73(29-30) מאכלים באזור גרגא VIII 83(10-15)(27) מאכלים באזור טהטא וכלי בישולIX 87(35)- 88(4) מאכלים באזור מנפלוט (ח'לד) IX 94(12-15) מאכלים באזור אל-הלה (גרגא) XVII 24(16-34) מנהגי נישואים, מילה ולידה מנהגי נישואים במנופיה VIII 27 (11-28); X 25(12-14) מנהגי נישואים באסואן VIII 70(8-19) מנהגי נישואים מטרילוקאליות VIII (9,16-19) מנהגי נישואים אם דומה (גרגא) VIII 82(35)-83(10) מנהגי נישואים ג'עפריה (גרביה) X 67(10-12),(14) מנהגי נישואים דשנא (קנא) XI 14(32)-15(16) מנהגי נישואים כולין אבו תיג (אסיוט) XII 3(21-26) מנהגי נישואים אל-רחמאניה (בחירה) XV 32(19-22) מנהגי נישואים מליג (מנופיה ) XV 73(14-25) מנהגי נישואים נח'ילה (אסיוט) XVII 6(17-26) מנהגי מילה ג'עפריה (גרביה) X 67(8-10), (14) מנהגי מילה אל-הלה (גרגא) XVII 24(34)-25(3); XVII 6(17-20) מנהגי לידה X 67(14-21); XVII (14-17) [1] שימוש בחשיש אל-ד'כר במולד.

וקף

וקף: כללי מנהלת האוקאף ניהול אקאף ג'ואמע אל-קאהרה דיואן אל-אוקאף פרטי ניהול אוקאף מסגדי אלכסנדריה ניהול אוקאף: סביל בקהיר דיואן אל-אוקאף פרטי וקף: ניהול אוקאף זואיא דיואן אלאוקאף (רק אלה הקיימות במאה התשע עשרה; מחוץ לנחרבות ולאלה הנזכרות בספרות בלבד) פרטי: וקף: עולמא ניהול ווקף ציבורי לצאצאים הקצבות לניהול וקף מכירה ואסתבדאל חכר של חמאמאת חכר   וקף: כללי ניהול משותף של וקאלה II 22(19); III 24(16,19) ניהול משותף של חמאם II 106 (29); 68(20-21); 70(12); (35/6)? ניהול משותף של זאויה (??) VI 42 (14-15) העברת ניהול וקף תמורת תשלום קבוע לדיואן II 46(13-14) העברה לדיואן בגלל וקליה פוליטית (בארודי) III 56(11-13) העברה לדיואן בגלל מעילה V 30(28-31) העברה לדיואן בגלל מות הנאט'ר V 113(37)-114(1) העברה לדיואן לשם פיקוח על החינוך ופיתוחו IX 52(13-16) העברות שונות IV 45(9); V 46(23-24); IV 33(29) העברה מן הדיואן לניהול פרטי לאחר שאיש בונה במקום מסגד IV 81(17-21) ניהול פרטי של זאויא : II 71 (10-12), 83(19-20), 98(9-10), 105(24-29), 115(12),(16), 119(30-31), 22(13-15), 31(9), 37(8-9), 69(5-6) ניהול פרטי של וכאאל : II 8(10-14), 22(15-29), 25(17-25), 74(24-27), 85(30-36), 92(11-13); III 24(14-21), 28(9-12), etc ניהול פרטי של ג'אמע-מדרסה II 34(9-14), 38(25-26), 67(8-9), 96(1-3), 99(12-13), (19-20), 103(34), 105(23-24), 111(22/3), 113(3), 124(13) צאצאים: יותר מ -150 שנה אחרי הייסוד II 30(17-18); III 19(15/6[6/7]); III 78(18-22) צאצאים של המנהל המקורי לפני דורות רבים V 115(24,32) עבד משוחרר של המייסד II 22(20), 25(17-19), (23) אחד ח'ואג'את אל-מדארס אל-מלכיה II 34(13-14) שיח' מן עלמאא אל-סאדה אל-מאלכיה II 98(9-10) שיח' טאאפת אל-סרוג'יה II 103(4-5) שיח' טריקת אל-רפאעיה II 105(15-16) שיח' טאאפת אל-סמכריה II 106(16-18) שיח' טריקת אל-ביומיה III 18(7-8); II 6(7); VI 16(33) שיח' טריקת אל-אחמדיה III 23(7-8) שיח' סג'אדת אל-סעדיה III 117(17) שיח' אל-סאדאת III 77(1) שיח' אל-אזהר III 7(7-8); V 109(5) שיח' אל-חרירין III 24(21) שיח' רואק אל-צעאידה באל-אזהר IV 21(26) מפתי אל-חנפיה IV 24(14) שיח' תכית אל-נקשבנדיה IV 50(21) אחד ח'וג'את אל-מדארס אל-מלכיה IV 63(25) אמאם ג'אמע אל-קלעה IV 67(20) אחד עלמאא אל-ג'אמע אל-אזהר IV 69(13-14) מפתי אל-מאלכיה באל-אזהר… ונאט'ר אוקאף אל-חרמין IV 82(2) נקיב אל-אשראף אל-סיד אל-בכרי IV 112(10-11) שיח' ח'דמת אל-אמאמין V 4(11) אל-נט'ר אל-אצילי אל-חסבי ? IV 82(1-3)[V 91(19-20)] צאחב עמארתה ? IV 71(12-13) אל-בדראוי V 3(10) אחד מדרס אל-סאדה אל-חנפיה אל-אזהר וקאצ'י מחכמה V 14(22) אמאם ג'אמע אל-קלעה V 18(6-7) אל-סאדאת V 46(23-24), 110(36), 123(9), 132(28-34), 138 (24), 141(15/6) ראיס טאאפת אל-בנאאין V 75(25-26); VII 69(33) חסן באשא אל-מנטרי (וכיל אל-דיואן אל-כתח'דאאי) V 76(21), 84(15-16) ואלי מצר V 84(17), 85(35); VI 69(13-15) חסן באשא נאט'ר דיואן אל-דאח'ליה V 85(32) אחד כתבה אל-מחכמה אל-כברא V 113(36) שיח' אל-לחאדין (קברנים?) V 133(15) אל-הוארי אל-מטרבי V 147(3) מאקת ג'אמע קאלאון VI 9(35-36) מח'זנג'י אל-מטבעה אל-כברא בבולאק VI 17(28-29) אל-סת זהרה אבנת אל-מרחום מצטפא באשא IV 19(7) אחד עלמאא אל-סאדה אל-מאלכיה IV 24(9-10)(12-13) אמראה תרכיה VI 26(28/9) אחד אל-מדרסין באל-ג'אמע אל-אזהר VI 27(18) שיח' ח'דמת אל-צ'ריע אל-נפיסי VI 28(6-7) אזהרי מאלכי VI 32(35-36) צבאע' VI 33(18), 35(23-24) זאוית אל-שיח' לקרבהא מן דארה VI 37(16) וקף אל-קצר V 42(2), 47(2) נאט'ר אוקאף אל-סידין VI 5(6) אברהים אדהם נאט'ר אוקאף אל-חרמין VI 62(16); XII 5(36) אחמד מנה אללה אל-מאלכי (נאט'ר על אוקאף רבים) VI 59(34) שיח' אל-טאאפה אל-ביומיה VI 42(25) שיח' רואק אל-אתראכ באל-אזהר VI 59(13) אל-שיח' אל-שבטא (אסיוט) XII 104(14) ח'וג'ה אל-ערבי באל-מדרסה אל-חרביה אל-ח'דיויה XVIII 14(34) שיח' אל-תכיה VI 56(23,29), 57(22) אל-שיח' אל-פיומי …תצרף פי אוקאף אביהא (זוג'תה) XIV 93(22) וקף עוצר פיתוח תעשייתי II 71(10-12) וקף סובל מכך שמטרתו במצרים ונכסיו בסוריה – בגלל מרידות נותק הקשר IV 44(19-28) וקף בסואץ לטובת מטרה בקהיר XII 93(19-20) נשים מיוצגות על ידי הוכיל : אלמנתו של אחמד כתח'דא מיוצגת בניסוח וכתיבת הוקפיה ע"י עבד משוחרר של בעלה 1716 V 76(11-14) וקף לטובת מולד- המייסדת אישה ממשפחת מחמד עלי IV 117(19) וקף שעראני- מטרה ניהול וכו' V 34(6-19) צופים vs מדרסה : הפרדת חלק מוקף למען מדרסה לח'אנקאה צופית (וקף אקבגא 1340) IV 19(15-16) מנהלת האוקאף נתונים על תולדות המיניסטריון (דיואן) אל-אוקאף II 25(3-6) פיקוח והסדר הניהול IX 52(5-36); X 41(23-29); XII 94(7-9) מקבל דו"ח מנט'אר פרטיים V 68(6) ניהול מצד ואלי מצר = ניהול על ידי הדיואן VI 69(13-15) זואיא בניהול "אל-אוקאף" II 22(7-15), 34(15), 36(26) וכאאל בניהול " אלאוקאף"II 8(10-14), 22(15-29), 25(17-25), 38(20-21), 74(23-24), 85(30-36), 92(13), 95(26-27), 76(12) מסגדים ונספחיהם II 23(32-33), 31(16-17), 34(17) סג'יל III 38(15-16) ניהול אקאף ג'ואמע אל-קאהרה (אינו כולל אזהר אינו כולל אלה שבהחלט נחרבו ואינם קיימים יותר, אינו כולל מסגדים פרטיים של הח'דיו אסמאעל או "וקף אל-קצר") דיואן אל-אוקאף IV 54(6), 54(16), 56(8), 57/9[II 23(32)], 60/61[II 103(2)], 65(11), 65(17/20)[III 28(30/31)], 65(24), 65(26), 70(20), 71(36), 72(30), 74(19), 81(15)[III49(11)], 86(31), 89(5,20,27), 99(4), 99(13), 107(29), 109(91)[III87(34)], 110(22), 110(32), 114(18), 115(31), 119(10); V 3(21), 3(26), 4(13), 4(20)[6-7][III16(33)], 15(7), 16(25-26), 18(13), 22(3), [22(36), 23(6-7)], 30(28-31), 31(19)[III 92(31), 37(7-33)], 38(18), 38(31), 39(20), 41(8-29) [III57(31)], 41(32/3), 43/4[II 109(36)], 44(12), 44(20), 46(24), 46(26), 61(29), 61(6)[II 24(25)] V 66(32), 69(27), 75(13), 75(14)[III 96(26)], 76(24), 88(10), 93(23), 93(33), 99(5), 101(24), 102(1), 103(8)[II 92(5)], 108(35), 109(14), 110(33), 113(37)-114(1), 115(13), 116(3), 121(4), 122(14), 123(31/2), 124(18), 124/32[II 31(17/8)], 133(17), 135(5), 146(33) סה"כ 76 פרטי  IV 9(33), 45(14), 48(23), 48(27), 50(3), 50(9), 50(21), 54(4), 54(28), 59(32), 60(29/30), 61(18), 63(24/5), 64(23/4), 65(9), 65(16/7), 66(6), 66(20), 67(20), 68(10), 68(13), 69(13), 69(14f)[II6(7)], 69(32), 70(6), 71(12/3), 71(15/6), 71(28), 73(15), 73(35), 75(30), 76(35), 78(29-32), 82(1-2), 87(14), 87(17), 99(8), 102(11), 102(13/4), 107(25), 108(17-20), 109(16), 112(10-11), 112(13), 113(8), 113(33), 119(4), 119/20 [III 78(18-22)], 120(18) V 2(11), 3(10), 4(11), 14(22), 15(1), 15(3), 18(6-7), 20(34-35), 21(1), 21(25), 21(34), 32(19), 34(18-19), 34(20), 46(7), [46(8-10)], 46(11), 47(8), 47(31-32), 47(38), 49(23), 50(16), 51(8), 58(15), 58(23/4), 58(30), 58(33/4), 59(5), 67(17), 68(4), 68(5), 68(31/2), 75(25/6), 76(21), 87(17), 88(15), 89(32-33), 93(11-12), 94(37), 95(4), 96(16), 98(12), 102(12), 102(10), 109(23-24), 110(36), 112(17)[II 75(9)], 112(22), 113(4)[III 85(25)], 115(5), 115(32), 121(7), 123(6), 123(9), 133(15), 137(34), 144(15/6), 147(3), 147(10), 147(15-17) סה"כ 108  דיואן 76 184  בלתי ברורים : 72 ניהול אוקאף מסגדי אלכסנדריה פרטי VI 69(33)[70(5)], [70(7)], [70(11)], [70(22/3)], 70(24), [70(28)], [70(36)-71(1)] דיואן VI 69(25/6), [70(15)], [70(19)], 70(21), [70(25)], [70(27)], 70(32/3), 70(35); VII 71(5-6) משפחת מחמד עלי VII 70(8), [70(17)], 70(27), [70(29)], [70(30)], [70(32/4)], [70(35)] אלה רק המסגדים שיש להם קברים VII 71(1-10) בלתי ברורים: 11. ניהול אוקאף: סביל בקהיר דיואן אל-אוקאף VI 58(17), 58(22/3)[II103(30)], 59(1), 59(17), 59(28), 59(29), 59(32), 60(4/5), 61(7-8), 61(14f)[II116(21)], 62(9-10), 62(19), 62(23), 63(8), 64(4),

מרקם חברתי

מרקם חברתי: בעלי מקצוע וקבוצות חברתיות פועלים יזמים סוחרים סידים ואשראף עלמאא ערי שדה: משפחות מעמדות עדות מקצועות קופטים בדוים אירופים וזרים נשים ומשפחה עבדות מוביליות חברתית   פועלים פועלי הרכבת הראשונים – בדוים VII 91(31-33) כוח עבודה ברכבת בכלל VII 91(28)-92(4) פועלי בניין בקהיר מן הכפרים הסמוכים X 31(25) יזמים   התעשייה של משפחת מחמד עלי XIV 82(33-36) בית מחמד עלי, זרים, נוצרים במחלה XV 20(8-16) פקיד רופא עוסק ברפואה גם כמקצוע חופשי XVII 4(24-25) משפחת אבאזה התעשרה (XIV 2-5) ועוסקת מלבד באדמות ונכסים באוניות XIV 4(3), ואבור לסקי אל-זרע וחלג' אל-קטן 4(17) XIV יזמים II 71(10-12) בית דפוס פרטי III 20(25-26) עובד בבי"ח של מחמד עלי מקים מפעל משלו III 29([15-], 28-30); ראה גם בעניין זה גם III 55(28-29) ארמני קבלן X 56(21) נוצרי ממצרים עילית בעל נכסים מקים בית חרושת XV 11(25-27) פקידים מקימים מפעלים XI 89 (13-14) ואבור XII (63(20/1)] סוחרים מקימים תעשייה XI 93(33-35); XII 104 (16/7) זרים XI 93(36)-94(16)   סוחרים סוחרים בונים מסגדים בזקאזיקXI 93(27-30) סוחרים בונים זאויה באסיוט XII 103(11) סוחרים בונים מסגד בטלח'א XIII 33(17) סוחרים-פקידיםVIII 2(7-9) אנשי כפר שלם אבה אל-וקף סוחרים (בהמות) בהון של המשפחה העשירה בכפר VIII 2(7-12) סוחר מעסיק סוכנים (מצרים עילית) VIII 22(33)-23(5), 67(9-11); XVII 7(5-6) סוחרי כפרים במצרים עילית עוברים לקהיר IX 94 ראש הסוחרים במנפלוט מתחיל לעסוק בחקלאות XV 96(8-10) סוחרי החרסינה בקהיר מכפר בגיזה XVII 61(30-31) ממוצא כפרי – עבר לקהיר VIII 88(3-5) סוחרים זרים בכפר VIII 26(22), 95(22); XVI 81(1) סוחרים זרים בערי השדה XII 103(36), 104(16/7) סוחר נוצרי עשיר בקהירII 68(30-34) מפקד הרציף לשעבר הופך לסוחר עם ביטולו רוכש נכסים ונעשה שאה בנדר[1] הסוחרים III 18(10-15) הגדלת רכוש של סוחר – שאה בנדר קהיר III 38(1-5) משפחת מחרוקי עד לירידתה (מות הבן 1818) III 42(11)-44(15) משפחת אל-הג'ין III 54(30)-55(9) סוחרי אסיוט ופעילותם במאה ה-19 XII 103(10-11) סוחרי טהטא ויחסיהם עם הכפרים בסביבה XIII 51(35-36) סוחרי מנזלה XV 77(17-19)   סידים ואשראף    ח'לאפת אל-סאדה אל-בכריה ונקאבת אל-סאדה אל-אשראף בימי מבארכ III 123(11-15) נוסף לראשות המסדרים הצופיים נתונים לראשות אל-משיח'ה אל-בכריה גם שיח'ים קוראי קוראן וכו' III 130(26-30) המולאד שהבכריה ממונים עליהם III 131-134 ממונים של קבר אל-דשטוטי III 133(29)-134(5) מולאד אחרים III 134(6-15) קביעת השתייכות לבכריה, ארגונה, משכורות השריפים, נכסיהם (אוקאף) III 134(22)-135(2) אל-סאדאת אל-יפאיה – בעלי גן ברוצ'ה XVIII 11(26-28) סאדאת II 46(21), 47(3); V 123(8-9), 138ff וקף סאדאת V 132(28-34) משפחת בכרי III 112(24)-113(21), 121ff ייחוס כפול לאבו בכר ולחסן III 123(15-36) עלי אל-בכרי (1880-1814) בעל קרקעות גדול ונכסים III 124(20-23) לפי ספר מיוחד על משפחת אל-בכרי שנמצא ב-1287 (1870/1): "כל אל-אנסאב דאח'להא אל-כד'ב אל-אן אל-אנסבה אל-בכריה לל-צדיק פאנהא צחיחה מקטוע בהא" (אל-שיח' עבד אל-סלאם אל-לקאני ) III 121(30-32)   "שריף" מעורר מרד במצרים עילית בימי איסמעיל XIV 53(24)f, 95(6-13) לעומת האשראף – אנצאר XIII 52(10-23) נקיב אל-אשראף מתחילת המאה כפוף לאסתנבול (ג'בארתי) XV 28(32-33) נקיב אשראף, בערי השדה VIII 39(10-11)(15); XIII 52(13, 4, 17); XV 90(19)[2]; 96(6-8)[3] אשראף – סידים בערי השדה VIII 31(21); X 53(37); XIII 52(10-18), 53(21-24, 30-32); XIV 121(11); XV 72(14), 77(21), 92(29), 95(23), (30); XVII 25(22) נקיב אשראף בכפר VIII 30(13-14) אשראף וסידים בכפרים VIII 44(23); IX 84(8-9), 98(3-4); X 65(22); XI 15(23), 18(20), 64(36), 69(28), 84(13, 18/9); XII 4(20-31), 51(31)(33), 96(3-5)(15), 137(24); XIII 24(8), 40(28); XV 10(12-27), 79(10-11) עלמאא   עלמאא XVII 14(35)-15(4) עלמאא ממוצא כפרי VIII 22(36/7), 27(3-11), 29(15f), 34(36)-35(3), 73(36)-74(4), 103(30)-104(8)[4], 104(10-12); IX 2(18)-3(12), 3(14-15), 77(37)-78(2), 78(7-13), 78(17-19), 86(37)-87(5), [94(24-25)],[5] 96(24)-97(16); X 66(27-28), 99(1-6); XI 9(29f)-10(8), 69(28-31), 84(22-37); XII 19(22-28), 39(11-25), 122-23, 148(12-13); XIII 31(13-15), 62(22-25), 63(6-11), 63(24)f; XIV 114(6-20), 125(34-37), 139(26)-140(28), 141(27-32), 141(34)-142(19)?; XV 10(18-27), 11(5-21), 34(18-19), 40(15)-41(2); XVI 62(22/3), 63(23/4), 78(27-35); ממשפחות נכבדות בכפר [XII 96(8-14); XIV 37(19-35), 96(7)-97(17), [95(17/20) עאלם בן עאלם II 6(15-20); VIII 29(15)-30(10), 27(3-11); IX 33(23f); IX 78(7-13); XI 14(14-16); [XII 118(29)]; XIII 46(26-28); XIV 139(26)-140(28), 141(18/9); XV 10(18-27), 40(15-38), 96(5-6); XVI 63(23/4); XVII 12 עלמאא אחדים במשפחה XI 14(20); 69(28-31) עאלם בן סוחר VIII [87]88(3-5) משפחות שלמות של עלמאא VIII 27(3-11); IX 37(32-36); XIII 52(18-32)f, 53passim; XIV 96(7)-97(17); XV 96(6-8); XVI 71(30)f שאר בני המשפחה עוסקים VIII 22(36/7) אשראף XIII 52(14)f; XV 10(12-27); XVII 25(22)   קצר לשם הארחה בימי מולד XI 7(5-6) בית מפואר להארחה תאור מפורט XIV 95(17-20) בעלי סואק מעינה XI 7(10-11) רכוש קרקע XVI 73(17); XVII 15(4) בעלי רכוש XIII 46(25); XIV 37(31-33), 140(25/6) ירידת מקורות ההכנסה במאה ה-19 XIII 52(25-29), 53(33) משכורות XI 84(30); XV 11(12-18); XVII 12(25-32) אמאמים אצל אל-הלה משרתי מצ'איף XVII 25(18-22) מחוסרי נכסים ועניים XI 84(32-33); XIV 141(30-32) אולי מעטים בעלי רכוש מפני שבעלי רכוש הפסיקו לעסוק בעלם ועסקו בנכסיהם. השווה בני משפחת אבאזה XIV 4(19-22), 4(37)-5(2), 5(10-11) שיח' רואק אל-צעאדיה באל-אזהר תפקידיו צמוד ליוצאי בני עדי IV 21(26-30) מקראת אל-אמאם אל-לית'י תפקידיו צמוד ליוצאי דלג'ה XI 20(4-7) השיח'ים מתמסרים לתפקידם יותר במידה ובמקום מולדתם רחוק יותר, בני שיח'ים עצלנים IV 30(9-14) האזהר אמצעי להשתמטות מגיוס IV 40(22-26) עאלם צופי XIII 63(29); XIV 96(7)- 97(17), 139(26)-140(28)[6]; IX 96(30)-97(3); XIII 46(18-26), 62(22-24), 63(6-11) עאלם צופי, מאה שמונה עשרה, לפי ג'בארתי XV 35(21-32) השיח'ים של אל-אזהר במאה השמונה עשרה והפלישה הצרפתית IV 34(32)-36(17) השיח'ים של אל-אזהר ומחמד עלי IV 37(17)-38(3) בתחילת המאה (1807=1222) שיח' עאלם טוען שמלתזמים השתלטו על אדמותיו IX 89(13-17); IV 64(3-12) ביוגראפיות (ראה גם "עלמא ממוצא כפרי") II 6(15-20); IV 38(11)-40(13), 78(34)-79(26); V 94(2-33); VIII 27(3-11), 29(15)-30(10), 87(21)-88(5); IX 33(23)-34(17); XII 118(1-34)[7]; XIII 52-53; XVI 71/2 עלמאא עשירים בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה- 19 (לפי ג'בארתי) XV 7(32f), 27(23f), תהפוכות 44(14-23) XV מחמד עלי מפקיד בידיהם את עושרם (דואח'לה) XV 28 בתחילת המאה שיח' אל-אזהר אחד האנשים העשירים ביותר בזמנו; עלמאא במאה השמונה עשרה שכבה עשירה IV 31(21-24)(33-35), 33(6-8) צאצאי משפחת עלמאא מהמאה השמונה עשרה (אל-ג'והרמי) מייסדים במאה התשע עשרה וקף עצום IV 77-79 עאלם – מבית עשיר בגרגא (סוף המאה) X 53 (27-32) ירידת מקורות ההכנסה הקודמים XIII 52(25-29), 53(33) עשרו ונכסיו של שרקאוי ואל-פיומי בסוף המאה השמונה עשרה ותחילת המאה התשע עשרה (לפי ג'בארתי) XIII 63(37/38), 64(10-15), 64(24-32); XIV 93(11)-94(1) ערי שדה: משפחות   סמנוד – בדראוי ואחרים XII 49(1)-50(17) סוהאג' אל-עארף וצאצאיו XII 66(5-16) אסיוט – משפחות תורכיות XII 104(27/8) טנטא – אל-ח'אדם XIII 47(22)-48(8),(20) ועיין משפחות שונות בטנטא XIII 47-48 passim טהטא XIII 52(10)ff קליוב אל-שוארבי XIV 116-118

איריס פרוכטר-רונן: הומור נשי ככוח חתרני ומשחרר בסרט הלבנוני "לאן אנו הולכים עכשיו"? (נדין לבכי 2011)

השימוש בהומור פחות מקובל עבור נשים. להומור יש לעיתים מימד תוקפני ובוטה. לעיתים יש בהומור קריאת תגר. בחברות בהן מצופה מנשים להיות עדינות ולחפש קרבה, הומור תוקפני סותר את התפקיד הנשי. כוחן היצירתי וההומוריסטי של נשים מודגש בכתיבה הפמיניסטית כמוטיב מרכזי  שביכולתו לערער את הבסיס של הסמכות הגברית. כותבות פמיניסטיות רואות בהומור הנשי כלי בעל כוח חברתי ופוליטי. ההומור מהווה כוח רב-גוני, חתרני ומשחרר.[i] כותבות פמיניסטיות כמו מרתה רביץ מציינות שהצחוק הנשי משמש כאמצעי להפרת המבנים של השיח והאידיאולוגיה הפטריארכאלית.[ii]  הדבר בולט במרבית החברות בעולם ובודאי בחברות מזרח-תיכוניות המאופיינות בשמרנות ובמסגרות פטריארכליות.  יש בכוחו של הומור נשי בכדי לערער  את העליונות הגברית ולחתור תחת הנורמות החברתיות.   "לאן אנו הולכים עכשיו" (2011) סרטה החדש של הבימאית הלבנונית נדין לבכי, במאית ויוצרת הסרט "קראמל" (2007) [iii] משופע בהומור נשי ובהומור עצמי ומתרחש בשלהי מלחמת האזרחים בלבנון בשנות השבעים. זהו סיפורן של נשים בכפר לבנוני מרוחק ומעורב בו מתגוררים מוסלמים ונוצרים בשכנות זה לזה. על רקע המלחמה, הנשים בכפר מתאחדות כדי למנוע מהגברים הנוצרים והמוסלמים להתנגש אלה באלה, בדרכים שונות: הן מביימות למשל מריבה ביניהן כדי למנוע מהגברים לשמוע חדשות בטלויזיה בהן מדברים על המלחמה. בלילה הן אפילו שוברות את הטלויזיה. הן מכינות עוגיות עם חשיש כדי לסמם את הגברים ולמנוע התנגשות ביניהם. כאשר מתלקח ויכוח בין מוסלמים לנוצרים בשאלת השחתת המסגד או שבירת הצלב בכנסיה הן מחליטות לעשות מעשה. כדי להעסיק את הגברים ולהשכיח מהם את הסכסוך הן מזמינות לכפר נערות ליווי אוקראיניות שעובדות בביירות המרוחקת. הן מביימות תקלה באוטובוס המביא את הנערות וכך "נאלצת" כל משפחה להזמין אליה אורחת אחת ללילה. הנשים מבקשות לגלות היכן מוחבאים כלי נשק בכפר ומשהן משיגות  את המידע, הן פועלות כדי לסלקם. הומור אפוא, הוא כלי בו משתמשת הבמאית והיוצרת נדין לבקי,  כדי להעצים את כוחן של הנשים הגיבורות והן ככלי  להתמודדות עם  סיפורה הקשה של מלחמת האזרחים הלבנונית העומד מאחורי הסרט. ואכן, בסרט ישנם רגעים רבים של דרמה ועצב, של יאוש וחוסר תקווה. בסרט מופיעות מידי פעם תמונותיהם של חללי המלחמה והוא מתחיל ומסתיים בבית הקברות.   שיאו של הסרט הוא עם הסתרת גופתו של נסים שנהרג מירי צלף, בנה של עפאף, אלמנה נוצריה שחוששת כי בנה הבכור יבקש לנקום את מותו של אחיו בירי כלפי מוסלמים בכפר. לאחר שהיא רוחצת את גופתו ומחביאה אותה בבאר בכפר,  היא ניגשת לכנסיה ובסצינה מרגשת משליכה חול בפני פסלה של מריה הבתולה תוך שהיא מטיחה לעברה בכעס ובבכי:" מה עשית כשהרגו לי את הבן? לך לא איכפת, בנך יושב בידיים שלך, שלי כבר לא. תחזירי לי אותו."  סצינה זו שזכתה כמובן לבקורת על היותה  קריאת תיגר כנגד הדת, משמשת כהכנה לסצינה הבאה שבה האח הבכור מגלה את דבר מותו של אחיו, ואמו המבקשת למנוע ממנו לממש את איומיו לנקום ברוצחי אחיו, חוטפת את הנשק מידיו ויורה ברגלו ("מספיק איבדתי בן אחד"). המסר הפציפיסטי כאן הוא ברור. גם אמאל (נדין לבכי) נוזפת בכעס בגברים המוסלמים והנוצרים המתעמתים  זה עם זה  בבית הקפה אותו היא מנהלת  היא קוראת להם "חוליגנים" ומגרשת אותם "למות ליד בתיכם ולא בבית הקפה שלי". הסרט מבליט את תפקידן של הנשים ומעצים את חשיבותן לא רק בהתנגדותן לאלימות וברצונן  להשכין שלום, אלא בנכונותן ליזום, להסתכן, ולקחת תפקיד פעיל במניעת מלחמה בכפר. כבר בסצינת הפתיחה נשים מוסלמיות ונוצריות לבושות שחור מבצעות מעין ריקוד מורבידי אך חושני בדרכן לבתי הקברות בכפר כדי לנקות את הקברים ולהניח עליהם פרחים חדשים. אך הסרט כאמור, שזור בהומור פנימי בין הנשים המתבדחות על בעליהן, אחת על השניה ועל היחסים שלהן עם בני זוגם. קטעי פרודיה על סרטים  מצריים  וכן שירים מקוריים שנכתבו לסרט על ידי ח'אלד מוזאנר בן זוגה של הבמאית נדין לבכי מוסיפים לסרט ניחוח נוסף של הומור והנאה למרות היותו מבוסס על מציאות קשה. סצינת הסיום בה מחליפות הנשים את דתן המוסלמיות מתלבשות כנוצריות והנוצריות כמוסלמיות מהווה סצינה הומוריסטית וקומית. ראש העיר הנוצרי המתעורר בבוקר למראה אשתו לבושה בחג'אב ומתפללת שואל אותה:"את עושה יוגה?" למעשה השאלה שמעוררת לבכי אינה חדשה: האם העולם לא יהיה מקום שקט יותר אם ינוהל על ידי נשים? למרות זאת, זהות מיגדרית וזהות מינית הן הרבה יותר גמישות במציאות מאשר כפי שהן מוצגות בסרטה של לבכי. ההבדלים המגדריים מוצגים בסרט כפרימורדיאליים אפילו ביולוגיים. גברים ממאדים נשים מנגה. הגברים הינם יצורים חייתיים המונעים על ידי  אלימות ומין, בעוד הנשים הינן סוכנות של פציפיזם הנושאות את הנטל של הדחפים הגבריים הבלתי נשלטים ופועלות כדי לסדר, לתקן ולאחות את השברים. אגב, באחת הסצינות בסרט, הנשים אכן מנקות את המסגד שהושחת על ידי בעלי חיים השייכים לנוצרים. העלילה הופכת את הנשים  לסמכותיות אך באותו זמן גם לכנועות  ומשועבדות. המסר הפמיניסטי בסרט זה כמו בסרטה הראשון של נדין לבקי "קראמל" הוא ברור: הנשים אינן יכולות  לשנות את המציאות החברתית, לפיכך הן  מתאימות את עצמן למציאות זו ומשנות את התנהגותן בהתאם. "בקראמל", אחת הגיבורות, מוסלמית בשם ניסרין מבצעת ניתוח לאיחוי קרום הבתולין ערב נישואיה. בכך היא מבקשת להערים על בעלה לעתיד ולהתאים את עצמה  למציאות השמרנית בחברה בה היא חיה. גם ב"לאן הולכים עכשיו" הנשים מערימות על הגברים (מחביאות את הגופה,מסממות את הגברים, ואפילו מביאות נשים זרות כדי להשכיח את הסכסוך בכפר). במילים אחרות, כדי להתגבר על חסמים פטריארכאליים הנשים נוקטות בתחבולות. הן מבינות שלא ניתן לשנות את המציאות ולכן עוקפות אותה. זהו מסר של כוח נשי  המבקש אם לא לשנות את המציאות הקשה לכל הפחות,לרכך אותה. אך נדמה כי המסר הזה אינו מוגבל למציאות   הלבנונית הקשה שבה מאיימים המתחים הדתיים והעדתיים לזרוע הרס וחורבן. זהו גם מסר אוניברסאלי לכל הנשים באשר הן. נושא מענין אחר בו עוסק הסרט הוא היחס לזרים ולתרבות המערבית המגולמת בדמותן של הפרוצות הרוסיות. כמובן, שהניגוד הברור בין לבושן החושפני של נשים אלו לבין לבושן השמרני של בנות הכפר (הן המוסלמיות והן הנוצריות) מבליט את ההבדלים התרבותיים בינן, אך בה בעת, התפיסה כי המיניות של נשות המערב הינה "מודרנית" ומשוחררת בעוד הנשים ה"מסורתיות" מוגבלות בכבלים חזקים של מסגרות משפחתיות, איזוריות ודתיות היא מעט פשטנית ויוצרת תמונה בינארית קשיחה של מערב ומזרח . כצופים, אנו גם מקבלים את הרושם כי מחסומים לשוניים ותרבותיים מצביעים על הבדלים מהותיים בין האישיות הלבנונית (הערבית) הנחשלת לבין הנשים הרוסיות המפוכחות . בואן של נשים אלו לכפר נועד לזעזע ולערער את המסורת המקומית בכפר ולחשוף אותו לסקס, סמים ורוקנרול. ואכן, נשות הכפר קוראות תיגר על המסגרות  השמרניות והתנהגותן מתריסה כלפי הגברים. זהו סרט על אחוות נשים החוצה עדות ודתות. על כוחן

איריס פרוכטר רונן: "קפטן אבו-ראיד" –חלוץ תעשיית הקולנוע הירדני

ב-2007 יצא לאקרנים הסרט "קפטן אבו ראיד" סרטו הראשון של הבמאי הירדני אמין מטאלקה המתגורר בארה"ב שנים רבות. סרט זה נחשב לסרט הירדני הראשון באורך מלא שצולם כולו על אדמת ירדן ועל כן נחשב גם לחלוץ תעשיית הקולנוע הירדני. בעקבותיו יצאו לאקרנים סרטים ירדנים נוספים, רובם קצרים אשר קיבלו סיוע מהמועצה המלכותית לקולנוע ( RFC=Royal Film Commission ) שהוקמה ב-2003 ביוזמת עלי אחיו למחצה של המלך עבדאללה ואשתו רים. מועצה זו שמה לה למטרה לקדם תעשיית קולנוע ירדנית מקומית, לסייע כספית בהפקתם של סרטים ירדניים מקוריים ולסייע במימון סרטים זרים המצולמים על אדמת הממלכה ההאשמית. "אחת המטרות העיקריות של הסרט היא לחשוף לציבור את ירדן ואת תרבותה", אומר ג'ורג' דייוויד, מנהל שירותי ההפקה במועצה. "הסרט הזה וסרטים אחרים שיופקו בשנתיים הבאות ימלאו תפקיד מכריע בעיצוב דרכה של תעשיית הסרטים הירדנית". העלילה: אבו-ראיד, אותו מגלם השחקן הבריטי ממוצא ירדני נדים סואלחה, הוא עובד ניקיון בנמל התעופה של עמאן. בודד ומתוסכל, נראה שחלומו לטייל ברחבי העולם רחוק מלהתגשם  יום אחד מוצא אבו-ראיד כובע טייס בפח הזבל. הוא חובש אותו ויוצא לדרכו הביתה. ילד קטן מבחין בו ורץ לספר לחבריו בהתלהבות. בבוקר למחרת, מתעורר אבו-ראיד לדפיקות על דלתו. קבוצת ילדים נרגשים חוקרת אותו על מסעותיו בעולם. אבו-ראיד, שאינו רוצה לאכזבם, מתחזה לטייס ומספר להם סיפורים מארצות רחוקות. חברות אמיצה נרקמת בין אבו-ראיד לילדי השכונה בה הוא מתגורר. אלא שמוראד – איש זועם וממורמר, אינו מרוצה מתקוות השווא שמנחיל אבו-ראיד בילדים ויוצא לחשוף את זהותו האמיתית. במקביל מתיידד אבו-ראיד עם טייסת צעירה ושאפתנית בשם נור ( אותה מגלמת מגישת הטלויזיה הפופולרית רנא סולטאן.) נור בת למשפחה אמידה ביותר הינה רווקה בשנות השלושים בחייה ועובדה זו מביאה את כל משפחתה ומכריה לנסות ולמצוא לה שידוך. דרך החברות שלה עם אבו ראיד אנו למדים על הקשיים איתם צריכה להתמודד אישה בעמאן של שנות האלפיים. סרטו של מטאלקה זכה לסיקור נרחב בעיתונות הירדנית, ואת הקרנת הבכורה שלו בעמאן בפברואר 2009 כיבדה בנוכחותה המלכה ראניה. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל  סאנדנס  ואחר כך הוקרן  בפסטיבלים רבים ברחבי העולם, גרף את הפרס הראשון בפסטיבל הסרטים בדובאי ונמכר להפצה במדינות שונות, ובהן גרמניה, אוסטריה, ספרד, בלגיה, טייוואן, איחוד האמירויות, לבנון, כוויית וגם ישראל. הגיבורה הבלתי מעורערת של "קפטן אבו ראיד" היא העיר עמאן. אבו ראיד אמנם מתגורר בדירה צנועה, אך מן המרפסת שלה נשקף נוף מרהיב של העיר. לאורך הסרט זוכים הצופים להציץ בשכונות עשירות של העיר ולבקר בשכונות העוני שלה, להכיר את נמל התעופה שלה ולצאת לסיור ברחובותיה. הדגל הירדני שמתנופף בסצינת הסיום של הסרט אל מול נופי העיר יוצר את התחושה שמטאלקה ידע כי סרטו עומד להיות ציון דרך היסטורי בתעשיית הסרטים הירדנית ורצה לחגוג זאת על המסך. "כשצילמנו את הסרט בהחלט הרגשנו שאנחנו עושים היסטוריה, שקיבלנו הזדמנות יוצאת דופן לעשות את הסרט הירדני הראשון זה 50 שנה", אומר מטאלקה. "אבל מה שהיה לי חשוב יותר כשצילמתי את עמאן היה העובדה שמעולם לא נעשה סרט באורך מלא על העיר. עד עכשיו, סרטים זרים שצולמו בירדן הציגו בדרך כלל את חלקה המדברי של המדינה. עמאן אף פעם לא כיכבה בסרט באורך מלא, ולכן היה חשוב לי להציג את הנופים שלה ולחשוף את הרבדים השונים שלה – את בני המעמדות החברתיים השונים, את העשירים ואת העניים, את צדה המזרחי ואת צדה המערבי". הסרט הינו חלוצי גם בכל הקשור לתכניו: הוא עוסק בנושא הכאוב של אלימות במשפחה ואלימות נגד נשים בחברה הערבית. לאור העובדה כי הנתונים המצביעים על אלימות נגד נשים בירדן הינם קשים ביותר ( למשל, האו"ם דיווח על רצח 40 נשים על רקע "חילול כבוד המשפחה" בשנת 2008 בלבד). הסרט מאיר נושא שהיה עד כה חבוי ולא מסוקר, בודאי לא בקולנוע הערבי.  גם הפליטים הפלסטיניים בירדן המהווים רוב דמוגרפי (לפחות 65% מתושבי ירדן) היו עד כה בבחינת "בלתי נראים" בקולנוע המזרח-תיכוני. זו הפעם הראשונה בה קהילה זו זוכה לחשיפה קולנועית והבמאי מטאלקה מספר: "כל הילדים שמשחקים בסרט באו ממחנות פליטים פלשתיניים בירדן ,רציתי ליצור קשר עם ילדים שהגיעו מרקע שונה משלי וחשבתי שזו הזדמנות בשבילי לשנות משהו בחייהם. סיירנו בכמה מחנות פליטים, פגשנו שם כ-200 ילדים, דיברנו אתם וצילמנו אותם ולבסוף בחרנו מתוכם את ה-12 שמופיעים בסרט". המאמץ הירדני הממלכתי לקדם את תעשיית הקולנוע הירדני הניב לא רק את הקמתה של "המועצה המלכותית לקולנוע" אלא גם את הקמתו של  "מכון ללימודי מקצועות הקולנוע"  RED SEA INSTITUTE OF CINEMATIC ARTS (RSICA) בעקבה ב-2008. זהו  בית ספר לקולנוע המלמד ומכשיר במאים, תסריטאים ובעלי מקצועות קולנוע שונים (במגמות עריכה, צילום, תפאורה וכיו"ב). במאי 2011 סיים המחזור השני של בוגריו את הלימודים בטקס חגיגי בנוכחות המלכה ראניה . מנהלי מכון זה, כמו גם בכירים במשרד התרבות הירדני מקווים כי בשנים הקרובות יקום דור של קולנוענים ירדנים צעירים אשר יהוו מנוף הן לעידוד היצירה הקולנועית המקורית והן יחשפו את הממלכה ההאשמית לתעשיית הקולנוע העולמית.

שלמה גבע: האם) לימודי השפה הערבית בבתי הספר התיכוניים ייכחדו(?)

קיים חשש של ממש, שלימודי השפה הערבית בחטיבות העליונות בבתי הספר העבריים ברמות של 3 – 5 יחידות ייכחדו! הוספתי לכותרת מילת שאלה וסימן שאלה, כיוון שהחשש לעיל מבוסס על התרשמות מן המצב במספר בתי ספר, המוכרים לכותב, ומשיחות עם מורים עמיתים, ולא על מחקר מקצועי. לפני מספר שנים כתבתי על מצבם העגום של לימודי הערבית, והכתרתי את הכתוב בכותרת:"בבתי ספר רבים הוראת השפה הערבית היא בעיה ולא מקצוע לימוד – עת לשנות את מתכונת הוראת הערבית". במאמר העליתי גם הצעות לשיפור. משרד החינוך, כולל, לשכת שרת החינוך דאז, העבירו התיחסויות פורמאליות, ולא עניניות. מאז המצב לא השתפר, ואולי אף הורע. הסיבה המרכזית לחשש שלעיל היא, העדפתם של תלמידי התיכון ללמוד מקצועות אחרים, וכן –ההסתיגות מכל "מה שהוא ערבי". ההסתיגות מללמוד ערבית מתחילה כבר בחטיבת הביניים, והיא מקבלת, לעיתים, ביטויים בוטים וגזעניים מצד תלמידים, הלומדים ערבית שלא מרצונם.  תלמידים מגיעים לכיתה י' כשרמתם בערבית נמוכה מאוד, בהשוואה לנדרש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך. הסיבה לכך נעוצה ברמת ההוראה/לימוד הנמוכה בחלק ניכר מחטיבות הביניים. אל כיתות י' מגיעים תלמידים שלרבים מהם אין כל ידע בשפה, למרות "שלמדו" במשך 3 שנים. (לא יודעים עדיין את אותיות ה – א"ב, יודעים לצייר את האותיות, אך לא מסוגלים לקרוא כלל וכד'). ישנן כיתות י' כה הטרוגניות, שלא ניתן, כמעט, להתקדם בהן בהוראת השפה. כתחליף, לצד הכיתות הלומדות ערבית, יש כיתה שלומדים בה, כביכול, "ערבית מדוברת" או "אסלאם". אלו, ברב המקרים, שמות כיסוי לכיתות בהם לומדים תלמידים שקיבלו פטור מלימוד ערבית, או שהצליחו לשכנע את מוריהם להעבירם לכיתה כזו. לימוד זה נעשה ללא תוכנית מאושרת, וכל מורה/ביביסיטר עושה כאן כרצונו. (לא מדובר בתוכנית הקרויה  "תרבות הערבים והאסלאם", הנלמדת לבגרות). שעות מבוזבזות אלה הן מתוך השעות המיועדות ללימוד ערבית. למצב הקשה בלאו הכי, נוסף לעיתים הזלזול במקצוע מצד הנהלות ועמיתים. כל מנהלי/ות בתי הספר התיכוניים עמם שוחחתי מצהירים על חשיבות לימוד השפה הערבית במדינה, המצויה בלב המזרח התיכון, אך, בפועל, רבים מהם היו מעדיפים "שהצרה הזו" תילמד בבית ספר אחר, ויש המבטלים, כליל, את לימוד הערבית, כבר, בכיתה י'. אחד הביטויים לזילזול הוא הדרישה, הגלויה או המרומזת של מנהלים, ממורים המלמדים בכיתה י', לדאוג לכך שכל התלמידים יקבלו ציון עובר, גם אם מדובר בהגשת עבודות….בעברית. מכה נוספת ניחתה לאחרונה על לימודי הערבית בכיתות י"א – י"ב, עם הכללת מקצוע הערבית בין המקצועות שערך "הבונוס" שלהם בבגרות הופחת.   ניתן היה לצפות,שלפחות, צה"ל יהיה מעוניין בקידום הוראת הערבית ולימודה (המוטיבציה העיקרית ללמוד ערבית היא הרצון לשרת במודיעין). בפועל תרומתו של צה"ל לכך חסרת ערך, כמעט. פעילות טל"מ (יחידה הפועלת ל – "טיפוח לימודי מזרחנות") תורמת לאיתור לומדי הערבית ויצירת קשר עימם לקראת גיוס, אך לא לשיפור ההוראה והלימוד. כנראה, שהקורסים לערבית שמעביר צה"ל עונים על צרכי הצבא. סיום לימודי הערבית בכיתה י', ברמה של יחידת לימוד אחת, ללא המשך, הוא, ברב המקרים, חסר כל ערך, ומה שנותר ממנו אצל תלמידים רבים הוא זיכרון שלילי. האמור לעיל מסביר את הקושי לקבץ מספר מספיק של תלמידים, שיצדיקו פתיחת מגמה לערבית בכיתות י"א – י"ב. מידי שנה ישנם בבתי ספר מסוימים תלמידים הרוצים להמשיך וללמוד ערבית, אך נותרים מאוכזבים ומתוסכלים מאי- פתיחת מגמה כזו. (ישנם מנהלים הפותחים מגמת ערבית "בכל מחיר", אך הם מעטים). אי לכך, הגיעה העת שגם נושא לימוד הערבית יעלה לדיון ציבורי, שבעקבותיו יוחלט על מעמד לימוד השפה "לחסד או לשבט", ובהתאם – יתקבלו החלטות מחייבות את מנהלי בתי-הספר.(לדוגמה, הקמת קבוצות לימוד מבתי ספר שכנים). השארת המצב הנוכחי תביא לחיסול לימודי הערבית בהדרגה, במקביל לפרישתם של מורים ותיקים, והימנעות צעירים מלהתמחות בהוראת השפה!  

 - 
Arabic
 - 
ar
Bengali
 - 
bn
German
 - 
de
English
 - 
en
French
 - 
fr
Hindi
 - 
hi
Indonesian
 - 
id
Portuguese
 - 
pt
Russian
 - 
ru
Spanish
 - 
es
Scroll to Top